nanews

באומן 20 ביולי 2026 התקיים טקס חגיגי לכבוד שגריר ישראל באוקראינה מיכאל ברודסקי, המסיים את כהונתו הדיפלומטית לאחר חמש שנות עבודה. מדובר בפרידה מהדיפלומט עקב סיום כהונתו. האירוע התקיים במרכז ברסלב באומן ובנוכחות הרב הראשי של העיר יעקב ג’אן. המשתתפים הודו לברודסקי על חיזוק הקשרים בין ישראל לאוקראינה, תשומת הלב לקהילה היהודית ועבודתו בשנים הקשות […]

לפעמים הכוח של המדינה נמדד לא בכמות הפקידים, הגנרלים והמשרדים הסגורים. לפעמים הוא מתבטא בכיכר — בקולות האנשים, בשלטים מאולתרים, בפנים צעירות וביכולת של החברה לומר בשקט אך בעקשנות לשלטון: אנחנו לא מסכימים. לאוקראינים לקח רק שישה ימים להשיג שניים מתוך שלושת הדרישות שאיתן יצאו לרחובות. אלכסנדר סירסקי עזב את תפקיד המפקד העליון של הכוחות

ישראל, מתחילת המלחמה הכוללת, נקטה בעמדה זהירה לגבי סיוע צבאי לאוקראינה. באופן רשמי, ירושלים סירבה לספק לקייב נשק קטלני, מחשש להחמרת היחסים עם מוסקבה מסיבות שונות – לא נושא המאמר הזה. עם זאת, תחת לחץ בעלות הברית המערביות ועל רקע איום המל”טים האיראניים (“שהד”), ישראל ריככה בהדרגה את עמדתה בנוגע ל“ציוד בעל אופי הגנתי”. רישיונות

ביום רביעי, 15 ביולי 2026, בשעה 17:00 במרחב “חאב 82” בצ’רנוביץ – הצגת הספר “לא על המלחמה” (תרגום מאוקראינית “לא על המלחמה”) — אוסף יצירות אמנות ומכתבים מהחזית של החייל, העיתונאי, הצלם, הצייר והסופר מקסים שוורצמן. התאריך נבחר לא במקרה. ההצגה – בדיוק ביום השנה השלישי למותו של מקסים, שנהרג ב-15 ביולי 2023 במהלך ביצוע

ממשלת ישראל הכירה פה אחד ברצח העם הארמני, אך אישור פרלמנטרי לא התרחש. לפי Haaretz ו’מעריב’, אזרבייג’ן הפעילה קשרים ישירים עם לשכת בנימין נתניהו והשפעה על המפלגות החרדיות. ממשלת ישראל ב-28 ביוני 2026 תמכה פה אחד בהצעת שר החוץ גדעון סער להכרה רשמית ברצח העם הארמני באימפריה העות’מאנית. סער כינה את הצעד חובה מוסרית והיסטורית

ב-29 ביולי 2026 תתקיים בתל אביב הרצאה “מפרופגנדה סובייטית לרוסיה המודרנית” (מקור אנגלי – From Soviet Propaganda to Modern Russia: Ukrainians, Jews and the Language of Political Myths). האמן, חוקר התרבות הוויזואלית והמומחה לחינוך יהודי משה שמה יראה כיצד אותן מבנים פרופגנדה שימשו במשך עשורים נגד אוקראינים, יהודים וישראל. המפגש יתקיים ביום רביעי, 29 ביולי,

קבוצת נושאות המטוסים הצרפתית בראשות נושאת המטוסים הגרעינית שארל דה גול אספה במשך חמישה וחצי חודשים מידע מודיעיני על מספר חזיתות משבר – ממלחמת רוסיה נגד אוקראינה ועד לפעולות ישראל בלבנון, שיגורי הטילים של איראן ופעילות קבוצות חמושות באזור הים האדום. על היקף המבצע סיפר תת-אדמירל תיבו אודוס דה פוסס, שפיקד על קבוצת נושאות המטוסים

ב-26 באפריל 1986, בצ’רנוביל, במשפחה יהודית נולד ילד בשם יבגני. קוראים לו “הילד האחרון של צ’רנוביל”. 40 שנה לאחר מכן הוא משרת בצבא אוקראינה ומגן על אוקראינה מפני התוקפים הרוסים. הסיפור הזה מחבר את צ’רנוביל, הזיכרון היהודי, השקר הסובייטי והמלחמה הנוכחית של רוסיה נגד אוקראינה. מקור: וידאו (אוק’) מריצ’קה פדלקו מ-23 באפריל 2026. נולד בליל

התפטרותו של שר ההגנה של אוקראינה מיכאיל פדורוב חשפה את הסכסוך שהתפתח במשך זמן רב בתוך ההנהגה הצבאית-פוליטית של אוקראינה. במרכז העימות נמצאו היחסים בין פדורוב למפקד העליון של הכוחות המזוינים של אוקראינה, אלכסנדר סירסקי, עם דעות שונות על ניהול המלחמה, רכישות הגנה ושליטה על חלוקת התקציב הצבאי העצום. ב-18 ביולי 2026 פרסם The New

בתום שנת השיווק 2025/26, ישראל נכנסה לחמישייה הראשונה של הקונים הגדולים ביותר של קמח חיטה אוקראיני, תפסה את המקום הראשון בייבוא סוגי קמח אחרים ואת המקום השני ברכישת דגנים וגרגרים אוקראיניים. האספקה גדלה על רקע ירידה כללית ביצוא הקמח האוקראיני ותלות גבוהה של ישראל במזון מחו”ל. ישראל חיזקה באופן ניכר את מעמדה בין הקונים של

הוועדה ההיסטורית-טופונימית של מועצת העיר אודסה תמכה פה אחד ביוזמה להקמת פסל-חזה בעיר לאודסאי הדגול, הסופר, המשורר ואחד ממנהיגי התנועה הציונית ולדימיר (זאב) ז’בוטינסקי, ללאו אי אפשר לדמיין את ההיסטוריה הפוליטית של מדינת ישראל העתידית. בינתיים מדובר בתמיכה ברעיון עצמו: המקום הסופי להתקנה עדיין לא אושר, וההחלטה הסופית צריכה להתקבל על ידי חברי מועצת העיר,

במשך 12 ימי מבצע ‘מוֹלוֹצ’קָה’, לפי נתוני פיקוד כוחות המערכות הבלתי מאוישות של הכוחות המזוינים של אוקראינה, פגעו מל”טים אוקראינים ב-159 כלי שיט של ‘צי הצללים’ הרוסי בים אזוב ובים השחור. מטרת הקמפיין אינה הטבעת המונית של מכליות, אלא שיתוק הלוגיסטיקה הימית של רוסיה, אספקת חצי האי קרים הכבוש והובלת נפט, דלק ומטענים תוך עקיפת