מיכאל ברודסקי מסיים את כהונתו באוקראינה: באומן שגריר ישראל הודה לו על חמש שנות עבודה

באומן 20 ביולי 2026 התקיים טקס חגיגי לכבוד שגריר ישראל באוקראינה מיכאל ברודסקי, המסיים את כהונתו הדיפלומטית לאחר חמש שנות עבודה.

מדובר בפרידה מהדיפלומט עקב סיום כהונתו.

האירוע התקיים במרכז ברסלב באומן ובנוכחות הרב הראשי של העיר יעקב ג’אן. המשתתפים הודו לברודסקי על חיזוק הקשרים בין ישראל לאוקראינה, תשומת הלב לקהילה היהודית ועבודתו בשנים הקשות של המלחמה המלאה, – סיפר האתר הישראלי bhol.co.il ב-20 ביולי 2026 ופרסם תמונות רבות מהטקס.

מיכאל ברודסקי ממשיך לכהן כשגריר ישראל באוקראינה. משימתו הדיפלומטית אמורה להסתיים באוגוסט 2026, אך תאריך סיום הכהונה המדויק טרם פורסם. הטקס שהתקיים באומן ב-20 ביולי היה פרידה מתוכננת מראש מהדיפלומט לפני סיום כהונתו.

באופן רשמי, כהונת השגריר תסתיים לאחר שישראל תודיע למשרד החוץ האוקראיני על סיום משימתו. מינוי מחליף אינו מפסיק את כהונת השגריר הנוכחי.

מי השתתף בטקס

למפגש הגיעו נציגים מכמה קהילות יהודיות, ארגונים ישראליים, מבנים דיפלומטיים ועיריית אומן.

בין המשתתפים היו:

• הרב הראשי של אומן יעקב ג’אן;
• יושב ראש פדרציית הקהילות היהודיות באוקראינה הרב מאיר סטמבלר;
• הרב הראשי של ויניצה שאול גורוביץ;
• שליח חב”ד בקייב ומנהל בית הספר “שמחה” הרב מוטי לוונגרץ;
• נציג פדרציית הקהילות היהודיות לוי אדרי;
• נציגי “איחוד הצלה” מתתיהו שפירא ונפתלי רבינוביץ;
• סגן מנכ”ל משרד החוץ של ישראל אלי יפרח;
• קונסול ישראל במולדובה שגי רבובסקי;
• נציג ההסתדרות הציונית העולמית באוקראינה נחמן שטייננברג;
• מנכ”ל מרכז ברסלב מיכאל פינטו;
• סגן ראש עיריית אומן אולג גניש;
• פעיל ציבורי באומן שלומי אלישע.

במהלך הטקס נשמעו דברי תודה על פעילותו של ברודסקי לאורך כל כהונתו, במיוחד בתקופת המלחמה. המפגש הסתיים באיחולי הצלחה לדיפלומט ובתקווה להמשך חיזוק הקשרים בין ישראל, יהודי אוקראינה והעם האוקראיני.

מה העניקו לברודסקי ולמה

בתמונה מהטקס נראה שנציגי “איחוד הצלה” העניקו למיכאל ברודסקי דגם רכב חירום רפואי כסוף, המוצב בתיבת זכוכית, וכן תעודת הוקרה.

בתעודה בעברית נכתב שם הדיפלומט ונאמר:

“למיכאל ברודסקי – בתודה והערכה”.

דגם הרכב מסמל את עבודת “איחוד הצלה” – שירות החירום הרפואי המתנדב של ישראל. נציגיהם מתתיהו שפירא ונפתלי רבינוביץ היו בין המשתתפים הרשמיים בטקס.

במהלך העלייה לרגל בראש השנה באומן נמצאים בו זמנית עשרות אלפי אנשים. לכן, המחלצים מקימים תחנות רפואיות, מעניקים עזרה ראשונה, שומרים ליד מתחמי התפילה ומשתפים פעולה עם שירותי החירום האוקראיניים.

בהודעה המקורית לא נאמר שהפרס קשור למבצע הצלה ספציפי. לכן נכון יותר להסביר אותו כסמל לשיתוף פעולה רב שנים של שגרירות ישראל עם מבנים רפואיים והצלה המשרתים את עולי הרגל הישראלים.

חמש שנות מיכאל ברודסקי באוקראינה

מיכאל ברודסקי החל לכהן כשגריר ישראל באוקראינה באוגוסט 2021.

1 באוקטובר 2021 הוא הגיש את כתב האמנה לנשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי. בפגישה נדונו יחסים דו-צדדיים, שיתוף פעולה בין ישראל לאוקראינה, שימור הזיכרון ההיסטורי ונושאים של חיים יהודיים.

ברודסקי נולד ב19 באוגוסט 1972. הוא סיים את אוניברסיטת תל אביב, שם קיבל תואר ראשון במדעי המדינה ותואר שני בדיפלומטיה וביטחון לאומי.

בשנים 2003 עד 2006 עבד כדובר שגרירות ישראל במוסקבה, בשנים 2006–2008 כיועץ פוליטי שם. בשנים 2009–2013 עמד בראש תחום הדיפלומטיה הציבורית בשגרירות ישראל בבריטניה.

בשנים 2015–2018 היה שגריר ישראל בקזחסטן ושגריר לא תושב בקירגיזסטן, ובשנים 2019–2021 שימש כמנהל המחלקה האירואסייתית הראשונה במשרד החוץ הישראלי.

24 בפברואר 2022: עבודת השגרירות הפכה לפינוי

רוב כהונתו של ברודסקי חלה על המלחמה הרוסית המלאה נגד אוקראינה.

השגרירות הועברה מקייב ללבוב כמה ימים לפני הפלישה. לאחר 24 בפברואר 2022 הדיפלומטים עברו לפולין ועבדו במשך כמה חודשים למעשה כ”שגרירות בגלות”.

לדברי ברודסקי עצמו, בעת תחילת המלחמה נותרו באוקראינה יותר מ10,000 אזרחים ישראלים. הדיפלומטים פתחו קו חם, קיבלו פניות מסביב לשעון וסייעו לאנשים לצאת באוטובוסים וברכבים דרך הגבולות המערביים של אוקראינה.

4 במרץ 2022 מיכאל ברודסקי נפגע בתאונת דרכים בפולין בדרכו לוורשה. הוא נפצע קל והועבר לישראל לטיפול. את ניהול העבודה הדיפלומטית הזמנית קיבלה סימונה גלפרין, שעמדה אז בראש המחלקה האירואסייתית במשרד החוץ הישראלי.

לאחר הטיפול חזר ברודסקי לעבודה.

17 במאי 2022 הוא הגיע לקייב והניף את דגל ישראל ליד בניין השגרירות. יחד עם סגנו יואב ביסטריצקי הוא עמד בראש הקבוצה הראשונה של דיפלומטים ישראלים שחזרו לבירה האוקראינית לאחר תחילת הפלישה המלאה.

למה הטקס התקיים דווקא באומן

אומן היא אחד מהכיוונים המורכבים ביותר בעבודת שגרירות ישראל באוקראינה.

כל שנה בראש השנה מגיעים לעיר עשרות אלפי יהודים, חלק ניכר מהם בעלי אזרחות ישראלית. הם פונים לקבר רבי נחמן מברסלב.

לאחר סגירת המרחב האווירי האוקראיני בפברואר 2022, עולי הרגל נאלצים להגיע דרך מולדובה, רומניה, פולין, הונגריה ומדינות שכנות אחרות.

שגרירות ישראל נדרשת לתאם את העבודה עם הממשלה האוקראינית, שירות הגבול הלאומי, המשטרה הלאומית, רשויות מחוז צ’רקאסי, עיריית אומן ומדינות המעבר.

22 ביולי 2022 ברודסקי קרא לישראלים להימנע מנסיעה לאומן. הוא הזהיר שאוקראינה נמצאת במצב מלחמה, והשגרירות לא תוכל להבטיח את ביטחון עולי הרגל ולספק סיוע קונסולרי מלא במקרה של מצב חירום רחב היקף.

למרות האזהרות, העלייה לרגל נמשכה.

9–10 בספטמבר 2023 ברודסקי ניהל משא ומתן עם הנהגת שירות הגבול הלאומי של אוקראינה. ישראל ואוקראינה הסכימו על צעדים שהיו אמורים להקל על כניסת עשרות אלפי עולי רגל דרך גבולות המדינות השכנות.

14 בספטמבר 2023 הרשויות האוקראיניות דיווחו על עבודה מסביב לשעון של שבעה עמדות משטרה במקומות שהייה המונית של עולי רגל. באומן ציפו לכ-30 אלף אורחים, והמשטרה האוקראינית קיבלה סיוע משוטרים ישראלים.

בסוף ספטמבר 2024 ברודסקי דיווח על הגעת קבוצה נוספת של שוטרים ישראלים לאומן. לדבריו, ציפו ליותר מ-30 אלף עולי רגל, אף שמשרד החוץ הישראלי שוב המליץ לאזרחים להימנע מנסיעה למדינה במלחמה.

בסיום העלייה לרגל 2–4 באוקטובר 2024 דיווחו פקידים אוקראינים כי לאומן הגיעו כ35 אלף איש.

לכן מרכז ברסלב ראה בברודסקי לא רק כשגריר בקייב, אלא כמתווך הרשמי הראשי בין ישראל, הרשויות האוקראיניות ועשרות אלפי עולי רגל.

מי הם חסידי ברסלב

חסידי ברסלב, או ברסלבים, הם חסידים של תורת רבי נחמן מברסלב.

רבי נחמן נולד ב1772 במז’יבוז’ והיה נינו של הבעל שם טוב, מייסד החסידות.

בספטמבר 1802 עבר לברסלב – עיר במחוז ויניצה המודרני. משם נובע שם התנועה. אין לבלבל עם ברטיסלבה או ורוצלב הפולנית.

במרכז תורת רבי נחמן עומדים תפילה אישית, שמחה רוחנית, התגברות על ייאוש ואמונה ביכולת האדם לשנות את חייו.

אחת מהפרקטיקות הידועות ביותר היא התבודדות – שיחה פרטית עם אלוהים במילים שלך.

רבי נחמן לא יצר שושלת ירושה ולא מינה רבי הבא. תלמידו הקרוב רב נתן שטרנהרץ מנמירוב כתב והוציא לאור את תורתו של המורה, תמך בקהילות וניהל את התנועה בפועל, אך לא הכריז על עצמו כרבי חדש.

לכן לחסידי ברסלב אין עד היום מנהיג עכשווי עליון אחד. קיימים רבנים שונים, קהילות, ישיבות וארגונים שמכירים בסמכות הרוחנית של רבי נחמן.

למה הם נוסעים לאומן

באביב 1810 עבר רבי נחמן החולה קשה לאומן.

הוא שהה שם בחודשים האחרונים לחייו, נאם בפני חסידיו בראש השנה 1810 ונפטר ב16 באוקטובר 1810, בגיל 38. הוא נקבר בבית הקברות היהודי הישן באומן.

באביב 1811 ארגן רב נתן את ההתכנסות השנתית של חסידים באומן. כך נוצרה המסורת לחגוג את ראש השנה ליד קברו של רבי נחמן. בשנת 1834 בנה רב נתן בית כנסת גדול למשתתפי ההתכנסות.

בימי ברית המועצות נאסרה העלייה לרגל או התקיימה במחתרת. המסעות ההמוניים החלו להתחדש בסוף שנות ה-80 ובמיוחד לאחר חידוש עצמאות אוקראינה ב1991.

עם זאת, לא כל אדם שמגיע היום לאומן הוא חסיד ברסלב במובן המחמיר. בין האורחים יש נציגים של זרמים דתיים אחרים, ישראלים מסורתיים, אנשים שחזרו לחיים דתיים, פעילים ציבוריים וכאלה שתופסים את המסע כנסיעה רוחנית חד פעמית. גם מקורות ברסלביים מציינים שחלק ניכר מהעולים לרגל אינם שייכים לליבת התנועה הקבועה.

איפה הם גרים ולאן נוסעים חוץ מאומן

רוב חסידי ברסלב המודרניים אינם גרים באוקראינה, אלא בישראל.

הקהילות והמוסדות המרכזיים פועלים בירושלים, בני ברק, צפת ויבנאל. בירושלים ובני ברק יש כמה אלפי משפחות המהוות את ליבת התנועה. שם פועלות בתי כנסת, ישיבות, מוסדות לימוד רבניים וקרנות צדקה.

מרכזי ברסלב וקהילות קיימים גם בניו יורק, לוס אנג’לס, לייקווד, מונטריאול, לונדון ופריז. עם זאת, אין להם מבנה מנהלי אחיד שמנהל את כל הקהילות בעולם.

אומן היא המקום המרכזי לעלייה לרגל בראש השנה, אך חסידי ברסלב גם מבקרים ב:

• ברסלב, שם חי ולימד רבי נחמן;
• נמירוב, הקשור לרב נתן;
• מז’יבוז’, שם נולד רבי נחמן ונקבר הבעל שם טוב;
• ברדיצ’ב ומרכזים היסטוריים אחרים של חיים יהודיים באוקראינה;
• צפת, טבריה והר מירון בישראל.

מהו מרכז ברסלב באומן

מרכז ברסלב באומן, שאירח את הטקס לכבוד מיכאל ברודסקי, הוא מבנה דתי-חברתי מקומי ומבנה תיאום הפועל עם קהילת ברסלב, עולי רגל, רשויות אוקראיניות ונציגים רשמיים של ישראל.

שורשי הפעילות המאורגנת של המרכז קשורים לעבודתו של הרב יחיאל מיכל דורפמן. לאחר יציאתו מברית המועצות ב1969 הוא החל לעסוק בשימור קברו של רבי נחמן, פיתוח תשתיות העלייה לרגל, בניית קלויז גדול ומקוואות באומן. לאחר מכן המשיכו בעבודה זו תלמידיו ונציגי קהילות ברסלב.

האגודה הישראלית “מרכז ברסלב העולמי” נרשמה רשמית ב24 ביוני 2003. היא השתתפה בתחזוקת תשתיות דתיות באומן, בארגון העלייה לרגל ובמשא ומתן עם הרשויות האוקראיניות.

המרכז הנוכחי “מרכז ברסלב באומן”, שבראשו עומד הרב הראשי של העיר יעקב ג’אן ומייצגים אותו מיכאל פינטו ונחמן שטייננברג, פועל באופן פעיל לפחות מאז 2024. עם זאת, מקורות פתוחים אינם מאשרים שהוא היורש המשפטי הישיר של האגודה שנרשמה ב-2003.

זה לא המטה העולמי של חסידות ברסלב ולא הבעלים של כל התשתיות ליד קברו של רבי נחמן. המרכז עוסק בעיקר בקשרים ציבוריים, במשא ומתן עם הרשויות, בהכנת העלייה לרגל, בתיאום עם המשטרה, דיפלומטים, רופאים וארגוני הצלה.

מי מנהל את המרכז

המרכז פועל תחת הנהגת הרב הראשי של אומן יעקב ג’אן.

מיכאל פינטו מצוין כמנכ”ל מרכז ברסלב. הוא עוסק בעבודה ארגונית, ציבורית וחיצונית.

נחמן שטייננברג, נציג ההסתדרות הציונית העולמית באוקראינה, משתתף גם הוא בניהול ובארגון הקשרים החיצוניים של המרכז.

ביולי 2024 ארגן מרכז ברסלב את הביקור הרשמי הראשון של ראש עיריית אומן אירינה פלטנובה וסגניה בישראל.

המשלחת האוקראינית נפגשה עם שר התרבות והספורט מיקי זוהר, שר השירותים הדתיים מיכאל מלכיאלי ושר הפנים משה ארבל. נדונו הכנת אומן לראש השנה, ביטחון, שיתוף פעולה עירוני וקבלת עשרות אלפי אזרחים ישראלים. את הביקור ארגנו מיכאל פינטו ונחמן שטייננברג.

איפה ממוקם המרכז ומה נמצא ברובע

עבודת המרכז מתמקדת באזור הרובע היהודי של העלייה לרגל סביב קברו של רבי נחמן.

באופן רשמי הקבר נמצא בכתובת: אומן, רחוב גריגורי קוסינקי, 1.

2 ביולי 2025 העלה קבינט השרים של אוקראינה את מעמד האתר והכיר בקברו של רבי נחמן כאתר היסטורי בעל חשיבות לאומית. לפני כן היה לו מעמד של אתר בעל חשיבות מקומית.

עם זאת, כתובת דואר מאושרת נפרדת של הנהלת מרכז ברסלב עצמו אינה מצוינת בפרסומים פתוחים. נכון יותר לתפוס את המרכז כארגון תיאום ולא רק כבניין ספציפי אחד.

ברובע העלייה לרגל נמצאים:

• קברו של רבי נחמן;
• בתי כנסת ואולמות תפילה;
• קלויז ברסלב גדול – בית תפילה ולימוד;
• מקוואות לטבילה דתית;
• מלונות, דירות ובתי אירוח;
• מטבחים וחדרי אוכל כשרים;
• מרכזים רפואיים;
• ארגוני צדקה;
• חנויות ספרים ומרכזי הפצת ספרות דתית.

עם זאת, כל זה לא שייך למבנה אחד.

המתחם ליד הקבר מנוהל על ידי ארגון נפרד — “איחוד ברסלב באומן”, או Breslov Union.

25 באוגוסט 2025 הארגון הזה הכריז על פרויקט שיפוץ המתחם בעלות של יותר משני מיליון דולר. התוכנית כוללת אולמות תפילה נפרדים לנוסח אשכנזי וספרדי, מחלקה לנשים, אולם לריקודים, מתקני סניטריה חדשים ואזורי מנוחה.

לפי נתוני המארגנים, התחזוקה השנתית של המתחם עולה על 800 אלף דולר, וההכנה רק לראש השנה עולה יותר מ-350 אלף דולר.

כך, “מרכז ברסלב” פינטו וג’אן עוסק בעיקר בקשרים ציבוריים, תיאום ושיתוף פעולה עם הרשויות, ו”איחוד ברסלב” מנהל את המתחם עצמו. אלו מבנים שונים, אף שהם עשויים לשתף פעולה.

כיצד המרכז פועל לפני ראש השנה

לפני העלייה לרגל השנתית, נציגי המרכז משתתפים במשא ומתן על:

• עבודת הגבולות ונתיבי התחבורה;
• שיכון עשרות אלפי אנשים;
• תנאים סניטריים;
• אספקת מים וחשמל;
• עבודת המשטרה והמצילים;
• מרכזים רפואיים;
• גישה למקלטים;
• פעולות בזמן אזעקות;
• סיוע קונסולרי לאזרחי ישראל.

בשנים 2024–2025 המרכז גם שיתף פעולה עם “איחוד הצלה” בהכנת יחידות רפואיות ומתנדבים להגעת עולי הרגל. נציגי הארגון כינו את יעקב ג’אן כאחד ממנהיגי המרכז, את מיכאל פינטו כמנכ”ל, ואת נחמן שטייננברג כמתאם הקשרים עם הרשויות.

עבודת המרכז אינה מוגבלת לעלייה לרגל.

6 בספטמבר 2025 סוכנות שיתוף הפעולה הבינלאומית של ישראל MASHAV הודיעה על התקנת מערכת טיהור מים בבית החולים המרכזי באומן. הפרויקט בוצע בשיתוף עם שגרירות ישראל וצריך לספק מים נקיים לשתייה לבית החולים ולתושבי האזורים הסמוכים.

מיכאל ברודסקי פתח את המתקן באופן אישי במהלך ביקורו באומן. באירוע השתתפו גם מיכאל פינטו ונחמן שטייננברג.

חדשות — חדשות ישראל | Nikk.Agency מציין כי כך המרכז הפך בהדרגה ממבנה הקשור רק לעלייה לרגל דתית למתווך בין הקהילה היהודית, העיר אומן וארגונים ממשלתיים וציבוריים ישראליים.

כיצד ברודסקי היה קשור למרכז ברסלב

מיכאל ברודסקי לא כינה את עצמו בפומבי כחסיד ברסלב.

הקשר שלו עם המרכז היה דיפלומטי ומעשי.

באמצעות השגרירות נפתרו שאלות כניסת אזרחי ישראל, שיתוף פעולה עם משמר הגבול האוקראיני, הגעת שוטרים ורופאים ישראלים, אזהרות על איום טילים, עבודת עובדי הקונסוליה וקשרים עם עיריית אומן.

לאחר תחילת המלחמה, המשימות הללו הפכו למורכבות בהרבה. העלייה לרגל הפכה למעשה למבצע בינלאומי שנתי, שבו משתתפות הרשויות של אוקראינה, ישראל, מולדובה ומדינות מעבר אחרות.

ברודסקי בו זמנית הזהיר את האזרחים מהסכנה והמשיך לנהל משא ומתן, כי הבין: גם לאחר ההמלצות הרשמיות, עשרות אלפי אנשים ימשיכו להגיע לאומן.

זו הסיבה שהמרכז ברסלב ארגן עבורו טקס נפרד. להנהלת המרכז הוא היה הנציג הראשי של ישראל, שבמשך חמש שנים נפתרו איתו שאלות עלייה לרגל, ביטחון, רפואה ושיתוף פעולה הומניטרי.

השבועות האחרונים של הקדנציה והשגריר החדש

עוד לפני הטקס באומן, מיכאל ברודסקי קיבל הכרה רשמית מצד הבירה האוקראינית.

8 ביולי 2026 ראש עיריית קייב ויטלי קליצ’קו העניק לו את הפרס “על הגנת קייב” — על תמיכה בבירה האוקראינית במהלך המלחמה.

קליצ’קו הודה לדיפלומט על חמש שנות שירות, דיאלוג פתוח, שותפות והשתתפות בפרויקטים משותפים. הצדדים דיברו על הסיוע של ישראל לאחר תחילת הפלישה המלאה 24 בפברואר 2022.

ברודסקי, מצדו, הזכיר את התמיכה שאוקראינה הביעה לישראל לאחר מתקפת הטרור של חמאס 7 באוקטובר 2023.

שם היורש של ברודסקי ידוע מסוף 2025.

23 בנובמבר 2025 ממשלת ישראל אישרה את מינויו של הדיפלומט המקצועי רוי רוזנבליט לשגריר החדש באוקראינה. קודם לכן רוזנבליט היה שגריר ישראל בסנגל, עבד כסגן ראש המשלחות הדיפלומטיות במוסקבה ובקהיר וייצג את ישראל במדינות האזור הפסיפי.

העברת הסמכויות הפורמלית מסתיימת לאחר הליכים דיפלומטיים והגשת כתבי האמנה לשגריר החדש לצד האוקראיני.

חדשות — חדשות ישראל | Nikk.Agency מציין כי הקדנציה של מיכאל ברודסקי הייתה אחת המורכבות ביותר בהיסטוריה של המשלחת הדיפלומטית הישראלית באוקראינה.

הוא הגיע לקייב באוגוסט 2021, כאשר היחסים בין שתי המדינות התפתחו בתנאים של שלום. כבר לאחר שישה חודשים השגרירות נאלצה לפנות אזרחים, לעזוב את הבירה האוקראינית ולעבוד מפולין.

ברודסקי חזר לקייב 17 במאי 2022, המשיך לעבוד תחת אזעקות, תיאם פרויקטים הומניטריים ובמקביל היה אחראי על ביטחונם של עשרות אלפי ישראלים המגיעים לאומן מדי שנה.

הטקס 20 ביולי 2026 לא היה רק פרידה מהשגריר. הוא סיכם חמש שנות שיתוף פעולה, שבמהלכן הדיפלומטיה הייתה קשורה לא רק למשא ומתן בין ממשלות, אלא גם לפינוי אנשים, רפואה, עבודת קהילות וביטחון אזרחים במהלך המלחמה.

….
מיכאל ברודסקי מסיים את כהונתו באוקראינה: באומן שגריר ישראל הודה לו על חמש שנות עבודה - 22.07.2026 - Новости Израиля

שישה ימים ששמעה השלטון: ה’קרטון’ האוקראיני החליף את המפקד העליון - 22.07.2026 - Новости Израиля

כיצד מכ”מי RADA RPS-42 ישראליים מסייעים בהגנה על השמיים באוקראינה החל משנת 2023 - 22.07.2026 - Новости Израиля