טראמפ שיבח את ארדואן והזיז את האזהרות של נתניהו: טורקיה שוב נכנסת למשחק הגדול סביב ישראל

דונלד טראמפ שוב עשה משהו שנשמע בישראל במיוחד כואב: הוא שיבח בפומבי את נשיא טורקיה רג’פ טאיפ ארדואן, כינה אותו מנהיג חזק והציג את עצמו כאדם שמנע מאנקרה להצטרף למלחמה בצד המתנגדים לישראל.

המילים הללו לא נאמרו בריק.

הן הופיעו על רקע פסגת נאט”ו באנקרה, המתקיימת ב-7–8 ביולי 2026 בטורקיה. לפי נתוני נאט”ו, מפגש ראשי המדינות וממשלות המדינות החברות והשותפים המרכזיים מתקיים באנקרה, והסמליות של הפסגה קשורה למתחם הנשיאותי בֶּשְׁטֶפֶּה, שם מאורגנת הבמה המרכזית. עבור טורקיה זה לא רק אירוע דיפלומטי, אלא הפגנת מעמד: אנקרה מארחת את מנהיגי נאט”ו ובו בזמן מנסה להחזיר לעצמה גישה למטוסי הקרב האמריקאיים F-35.

עבור ישראל, הסיפור הזה הפך לאות אזהרה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו ניסה מראש לשכנע את וושינגטון לא להחזיר את טורקיה לתוכנית F-35 ולא להעביר לאנקרה טכנולוגיות שיכולות לשנות את מאזן הכוחות במזרח התיכון. אבל טראמפ באנקרה דיבר בשפה שונה לחלוטין.

“הוא לא הלך בגללי”: מה בדיוק אמר טראמפ

במפגש עם ארדואן באנקרה, טראמפ הצהיר כי טורקיה יכלה לבחור “צד אחר” במלחמה, אך לא עשתה זאת. לדבריו, אנקרה מכירה היטב את איראן ומבינה את הבעיות הקשורות אליה.

“טורקיה יכלה לבחור צד אחר. הם מכירים היטב את איראן. והם מכירים את הבעיות הקשורות לאיראן. הם יכלו להיכנס לקרב. אתם שומעים שאנשים מדברים על היחסים שלהם עם ישראל. הם יכלו להיכנס לקרב. זו מדינה עם כוח צבאי גדול מאוד. והם לא עשו זאת. אולי הם לא עשו זאת בגללי. אבל הם בהחלט יכלו להצטרף לצד אחר”, אמר טראמפ.

בחלק אחר של הנאום הוא עבר לארדואן באופן אישי.

“אני אוהב את הנשיא ארדואן. הוא ערך לי קבלת פנים חגיגית. הוא מדהים”, הצהיר טראמפ.

לאחר מכן הוא קישר ישירות את עמדת המנהיג הטורקי לישראל ולנתניהו.

“אמרתי שהוא יכול היה להיכנס למלחמה, כי הוא לא מאוד אוהב את ישראל ולא מאוד אוהב את ביבי”, אמר טראמפ.

לפי גרסת טראמפ, ארדואן “לא הלך” למלחמה בדיוק בגללו.

“הוא לא הלך בגללי. הוא היה הולך, אם לא הייתי אני. הוא היה הולך, וזה היה בצד אחר”, הצהיר נשיא ארה”ב.

זו ניסוח חשוב. טראמפ לא רק שיבח את ארדואן. הוא אמר בפומבי שנשיא טורקיה יכול היה להיות בצד הנגדי לישראל, אך לכאורה נעצר על ידי השפעתו האישית של נשיא ארה”ב.

בהקשר הישראלי, משפט כזה נשמע כאזהרה: אם ביטחון ישראל תלוי לא באסטרטגיה ברורה של בעל ברית, אלא ביחסים האישיים של טראמפ עם ארדואן, אז המרחב לטעויות גדל באופן חד.

האפיזודה של יוני: טראמפ כבר דיבר על ארדואן ואיראן

הסיפור הנוכחי לא התחיל ב-7 ביולי.

כבר ב-24 ביוני 2026, בבית הלבן, טראמפ כבר אמר לעיתונאים שארדואן היה “המועמד הראשי” להצטרף למלחמה עם איראן, “אולי בצד איראן”, כי “הוא לא מעריץ גדול של ישראל”.

“ביקשתי ממנו להישאר בצד. הוא נשאר בצד”, אמר אז טראמפ בחדר הסגלגל.

אז הוא הוסיף: “ארדואן הוא מנהיג גדול, אדם חזק מאוד. כל מה שביקשתי ממנו אי פעם, הוא עשה”.

המילים הללו נאמרו עוד לפני פסגת נאט”ו באנקרה, אך דווקא באנקרה הן קיבלו המשך. עכשיו טראמפ כבר דיבר ליד המנהיג הטורקי, על רקע שיחות על הסרת הסנקציות מטורקיה והחזרה אפשרית של אנקרה לתוכנית F-35.

כלומר, זו לא הייתה אמירה בודדת.

זו קו.

טראמפ מציג את ארדואן כבן ברית חזק שניתן להחזיק בהסכמים אישיים. נתניהו, לעומת זאת, מנסה להציג את ארדואן כאיום על ישראל והאזור.

מה אמר נתניהו ולמה הוא התנגד ל-F-35 לטורקיה

ב-6 ביולי 2026, יום לפני פסגת נאט”ו באנקרה, בנימין נתניהו הופיע ב-Fox News והזהיר בפומבי: טורקיה לא צריכה לקבל F-35 או מנועים למטוסי הקרב שלה.

ראש ממשלת ישראל הצהיר כי העברת מערכות כאלה לטורקיה יכולה “להפר את מאזן הכוחות במזרח התיכון”. לדבריו, מאזן זה נשען במידה רבה על העליונות האווירית הישראלית ועל העמדה הצבאית האמריקאית באזור.

נתניהו השתמש בניסוחים חריפים מאוד. הוא אמר שטורקיה מנוהלת על ידי אדם ש”קורא בגלוי להשמדת ישראל”, מאיים על יוון, מדבר על כיבוש ירושלים, ופקידים טורקים מרשים לעצמם אמירות שמעמידות בספק את עצם קיומה של המדינה היהודית.

בראיון נתניהו גם כינה את משטר ארדואן “נגוע באחים המוסלמים” והזכיר את התמיכה של חמאס מצד אנקרה.

עמדת ישראל זו מובנת.

F-35 אינו מטוס רגיל. זו טכנולוגיה שמשנה את איכות חיל האוויר של המדינה שמקבלת גישה לפלטפורמה. אם טורקיה חוזרת לתוכנית F-35, ישראל מקבלת לא רק מתחרה חדש באוויר, אלא כוח אזורי עוין פוטנציאלי עם טכנולוגיית חמקנות אמריקאית.

סנקציות, S-400 והשאלה לקונגרס האמריקאי

הבעיה של F-35 לטורקיה לא נוצרה אתמול.

ב-2019 טורקיה קיבלה מערכות הגנה אווירית רוסיות S-400. לאחר מכן וושינגטון הוציאה את אנקרה מתוכנית F-35, וב-2020 הטילה סנקציות לפי חוק CAATSA — חוק ההתמודדות עם אויבי אמריקה באמצעות סנקציות.

ההיגיון האמריקאי היה פשוט: מדינה שמחזיקה במערכת S-400 רוסית לא יכולה לקבל בו זמנית F-35, כי זה יוצר סיכון לטכנולוגיות הסודיות של המטוס ויכול לתת לרוסיה גישה לנתונים קריטיים.

אבל ב-7 ביולי 2026 באנקרה טראמפ אמר שארה”ב תסיר את הסנקציות מטורקיה.

“אנחנו הולכים להסיר את הסנקציות”, הצהיר הוא לעיתונאים.

בתשובה לשאלה על מכירה אפשרית של F-35 לטורקיה, טראמפ אמר: “זו החלטה שנקבל”. הוא גם כינה את F-35 “מטוס נהדר” ו“המטוס הטוב ביותר כיום”.

ארדואן, מצדו, הביע תקווה ל“החלטה חיובית” על F-35 והזכיר שלטורקיה הובטחו בעבר חמישה מטוסים.

בדיון מעורבים גם פקידים אמריקאים. טראמפ אמר שמזכיר המדינה מרקו רוביו, שר האוצר סקוט בסנט וראש הפנטגון פיט הגסט עובדים על השאלה. סגן הנשיא ג’יי די ואנס אמר בעבר שבנושא זה יש דרישות של החוק האמריקאי ותפקיד הקונגרס.

דווקא הקונגרס עשוי כעת להיות המכשול העיקרי לעסקה.

ב-8 ביולי 2026 המחוקקים האמריקאים החלו להתווכח בפומבי על תוכניות טראמפ. הרפובליקני מייק לולר הצהיר שמכירת אחד המטוסים האמריקאיים המתקדמים ביותר לטורקיה “לא עונה על האינטרסים של ארה”ב”, מסכנת את הטכנולוגיות הקריטיות ושולחת אות שגוי לבעלי הברית באירופה ובמזרח התיכון.

הדמוקרט בראד שרמן כינה את הסרת הסנקציות האפשרית “טעות עמוקה” והצהיר שהחזרת טורקיה לתוכנית F-35 תמשמע למעשה העברת “תוכניות” הטכנולוגיה האמריקאית לולדימיר פוטין.

עם זאת, לא כולם בוושינגטון מתנגדים באופן מוחלט. הסנאטורית ג’ין שהין אמרה שאם יימצא פתרון מקובל לבעיה של S-400, החזרת טורקיה לתוכנית F-35 עשויה להיות התפתחות חיובית עבור אנקרה ווושינגטון. הסנאטור מייק ראונדס גם אמר שטורקיה היא תורמת גדולה לנאט”ו ויכולה להיות חשובה לריסון רוסיה באירופה.

כלומר, בתוך ארה”ב כבר מתנהלת מאבק לא רק על המטוסים, אלא גם על מי קובע את האסטרטגיה האמריקאית: הבית הלבן, הקונגרס או הדיפלומטיה האישית של טראמפ.

למה זה חשוב לישראל

עבור ישראל, הסיפור הזה מסוכן לא רק בגלל F-35.

הרבה יותר חשוב האות הפוליטי.

טראמפ הציב בפומבי את היחסים האישיים עם ארדואן במרכז הדיון על ביטחון האזור. הוא לא אמר שטורקיה אמינה כי המדיניות שלה תואמת את האינטרסים של ישראל. הוא אמר משהו אחר: ארדואן יכול היה להיכנס למלחמה כי “לא מאוד אוהב את ישראל” ו“לא מאוד אוהב את ביבי”, אבל לא עשה זאת בגלל טראמפ.

זה רמת סיכון שונה לחלוטין.

החדשות — חדשות ישראל | Nikk.Agency שמה דגש על הנקודה הזו: ישראל בסכמה כזו הופכת לא לבעל ברית אסטרטגי עצמאי, אלא לחלק מהסחר האישי בין וושינגטון, אנקרה ושחקנים אזוריים. היום טראמפ אומר שהוא עצר את ארדואן. מחר השאלה תהיה מה המחיר שארה”ב מוכנה לשלם כדי שטורקיה תישאר “בצד הנכון”.

לטורקיה יש עמדת מיקוח חזקה.

נאט”ו כבר ב-2024 הדגישה שלטורקיה יש את הצבא השני בגודלו בברית והיא מוציאה יותר מ-2% מהתמ”ג על הגנה. ב-2026 פסגת נאט”ו מתקיימת דווקא באנקרה. טורקיה מציגה את עצמה כאגף בלתי ניתן להחלפה של הברית, כמעצמה צבאית, כמתווכת וכמדינה שקשה לפתור את שאלות אוקראינה, הים השחור, סוריה, איראן והים התיכון המזרחי בלעדיה.

טראמפ מכיר בתפקיד הזה.

הוא אמר במפורש שטורקיה היא “מעצמה צבאית”, שיש לה “מיליוני חיילים”, שהיא “חזקה מאוד” ויש לה “הרבה מהציוד הטוב ביותר שלנו”.

גם אם המילים על “מיליוני חיילים” נשמעות כהגזמה פוליטית, המשמעות ברורה: טראמפ רואה בטורקיה שחקן כבד שכדאי להחזיק קרוב מאשר להרחיק.

מה קורה עם ההשפעה הישראלית בוושינגטון

ישראל רגילה שהטיעונים שלה בנושאי ביטחון אזורי בוושינגטון נתפסים כראשונים במעלה. אבל האפיזודה עם טורקיה מראה שזה כבר לא מובטח.

נתניהו מזהיר על חמאס, ירושלים, יוון, קפריסין, “האחים המוסלמים” ומאזן הכוחות. טראמפ עונה בשבח לארדואן, מדבר על “שטיח אדום”, על מנהיג חזק, על הסרת סנקציות ועל כך שטורקיה הייתה “יותר נאמנה” מאשר כמה מדינות אחרות.

בפער הזה נמצאת החדשה העיקרית.

זה לא רק על מטוסים.

זה על כך שוושינגטון עשויה להתחיל לראות את טורקיה לא דרך העדשה הישראלית, אלא דרך האינטרסים שלה: נאט”ו, איראן, סוריה, הים השחור, רוסיה, התעשייה הביטחונית וההסכמים האישיים של טראמפ.

עבור ישראל זה אומר צורך לבחון מחדש את האסטרטגיה הדיפלומטית. לא מספיק רק לומר בוושינגטון שארדואן מסוכן. צריך להוכיח מה יהיו ההשלכות הספציפיות על האזור אם טורקיה תחזור ל-F-35, תשמור על S-400, תמשיך לתמוך בחמאס ובו בזמן תהפוך ל”שותף מיוחד” של ארה”ב בתוך נאט”ו.

המסקנה העיקרית

המילים של טראמפ על ארדואן הפכו לאחד האותות הגלויים ביותר בחודשים האחרונים.

נשיא ארה”ב למעשה הודה: המנהיג הטורקי לא אוהב את ישראל, לא אוהב את נתניהו ויכול היה להיות “בצד השני” של המלחמה. אבל במקום לקרוא לזה איום, טראמפ הציג את המצב כניצחון דיפלומטי אישי.

עבור ישראל זו לוגיקה מדאיגה.

אם ארדואן אכן היה כל כך קרוב להצטרף לסכסוך, כפי שטוען טראמפ, אז השאלה צריכה להיות לא “כמה הוא מנהיג חזק”, אלא “למה בעל ברית נאט”ו בכלל נחשב כצד פוטנציאלי נגד ישראל”.

אם טורקיה למעשה לא התכוננה להיכנס למלחמה, אז טראמפ פשוט משתמש בדמותו של ארדואן המסוכן כדי להצדיק עסקה עתידית: אני עצרתי אותו, אז עכשיו אפשר לדבר על F-35 ועל הסנקציות.

בכל מקרה, לישראל יש על מה לדאוג.

אנקרה קיבלה את פסגת נאט”ו, שטיח אדום לטראמפ, שיחה על הסרת סנקציות וסיכוי לחזור לתוכנית F-35.

נתניהו קיבל תזכורת פומבית שגם בעל הברית הקרוב ביותר של ישראל עשוי לראות בארדואן לא איום, אלא שותף לעסקה.

זה מה שהופך את הסיפור סביב אנקרה ב-7–8 ביולי 2026 להרבה יותר רחב מהוויכוח הרגיל על מטוסים.

זה ויכוח על מי היום קובע את כללי המשחק סביב ישראל.

….
Chornitsa at Sho: רוק אוקראיני מחיפה יישמע בתל אביב ב-7 באוגוסט 2026 - 08.07.2026 - Новости Израиля

סוכנים של רוסיה ואיראן “מעבדים” את הישראלים ברשתות החברתיות, והמדינה לא עושה דבר עם זה – דוח חדש של מבקר המדינה של ישראל - 08.07.2026 - Новости Израиля

טראמפ שיבח את ארדואן והזיז את האזהרות של נתניהו: טורקיה שוב נכנסת למשחק הגדול סביב ישראל - 08.07.2026 - Новости Израиля