סוכנים של רוסיה ואיראן “מעבדים” את הישראלים ברשתות החברתיות, והמדינה לא עושה דבר עם זה – דוח חדש של מבקר המדינה של ישראל

מקור ראשוני – דוח מיוחד של מבקר המדינה של ישראל מתניהו אנגלמן “ההתמודדות הלאומית עם השפעה זרה במרחב הדיגיטלי” (“ההתמודדות הלאומית עם השפעה זרה במרחב הדיגיטלי”), פורסם ב-7 ביולי 2026 בספרייה הרשמית של פרסומי משרד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור של ישראל.

מסמך זה חשוב לא רק לשירותי הביטחון, לעורכי דין או למומחי סייבר.

הוא חשוב לכל ישראלי שקורא חדשות בטלפון, מקבל הודעות ב-WhatsApp, מתווכח ב-Facebook, צופה בסרטונים קצרים, מעביר “אזהרות דחופות” לקרובי משפחה או רואה ב-X חשבון שנראה כמו תושב ישראל רגיל.

הדוח מראה: המרחב הדיגיטלי הפך לחזית מלאה.

איראן מופיעה בו כמקור ישיר ומוחשי לאיום – דרך קמפיינים של השפעה, הודעות שקריות, ניסיונות לעורר פאניקה ולהשפיע על תפיסת המלחמה.

רוסיה במאמר זה צריכה להיחשב אחרת: לא כמקרה נפרד ומפורט של הדוח, אלא כחלק מאותה קטגוריה של שחקנים מדינתיים זרים שישראל חייבת לבנות הגנה מפניהם. המסקנה העיקרית של מבקר המדינה היא זו: ישראל רואה כמעט תשע שנים איום של השפעה זרה במרחב הדיגיטלי, אך לא יצרה מערכת לאומית שיכולה להתמודד עם פעולות כאלה כקטגוריית איומים.

השפעה זרה – זה כבר לא “פייקים”, אלא איום למדינה

הדוח של מבקר המדינה לא מדבר על טעויות מקריות ברשתות החברתיות ולא על שמועות יומיומיות.

מדובר בפעילות נסתרת ומאורגנת של שחקנים זרים המשתמשים בפלטפורמות דיגיטליות לפגיעה באינטרסים הלאומיים של ישראל.

זה יכול לכלול דיסאינפורמציה, חשבונות מזויפים, בוטים, זהויות מזויפות, קמפיינים מניפולטיביים, קידום נושאים מלאכותי, הפצת פאניקה ושימוש גובר בבינה מלאכותית.

מטרת הפעולות הללו היא לא רק להפיץ שקר.

המטרה היא להשפיע על דעת הקהל, להעמיק את הקרעים הפנימיים, להוריד את האמון במוסדות המדינה, להשפיע על תהליכים דמוקרטיים, במיוחד בזמן מלחמה, משבר ובחירות.

לישראל זה מסוכן במיוחד.

המדינה חיה במצב מלחמה, מתווכחת על בני ערובה, צבא, אחריות על 7 באוקטובר, יחסים עם ארה”ב, עתיד פוליטי, בחירות 2026, אוקראינה, רוסיה ואיראן.

לשחקן זר אין צורך ליצור קרע מאפס.

מספיק לקחת כאב קיים ולהגביר אותו.

פחד הופך לפאניקה.

ויכוח פוליטי – לשנאה.

חוסר אמון בפקיד מסוים – לחוסר אמון בכל המדינה.

עייפות מהמלחמה – לדמורליזציה.

ונושא מדיניות חוץ – לכלי נוח למי שרוצה להחליש את הקשר של ישראל עם בעלי ברית ולבלבל את החברה בנרטיבים זרים.

НАновости — חדשות ישראל | Nikk.Agency מציינת: הדוח של מבקר המדינה חשוב במיוחד כי הוא מעביר את נושא הרשתות החברתיות מקטגוריית “רעש אינטרנטי” לקטגוריית ביטחון לאומי.

איראן נקראת במפורש: פאניקת SMS, “חיזבאללה” והמלחמה על התפיסה

הכיוון האיראני בדוח נחשף בצורה הכי קונקרטית.

אחד הפרקים המראים ביותר הוא שליחת SMS שקריים המונית לישראלים.

בספטמבר 2024 נשלחו כ-5 מיליון הודעות לאזרחי ישראל. בהן אנשים נקראו להיכנס מיד למרחב מוגן. חלק מההודעות נראו כאילו נשלחו בשם גופים רשמיים, כולל פיקוד העורף. בסיום בדיקת הרשות הלאומית להגנת הסייבר נאמר כי מאחורי השליחה עמדו איראן ו”חיזבאללה”.

זה לא רק דיסאינפורמציה.

זו התקפה פסיכולוגית.

אדם מקבל “אזהרה דחופה”, נבהל, מעיר את הילדים, מתקשר לקרובים, מעביר את ההודעה הלאה. גם אם אחרי כמה דקות מתברר שהאזעקה שקרית, האפקט כבר הושג: הפחד הופץ, האמון נפגע, החברה נעשתה מתוחה יותר.

כך נראית התקפת השפעה מודרנית.

היא אולי לא תהרוס את הבית פיזית.

אבל היא פוגעת במערכת העצבים של החברה.

בדוח גם מדובר על קמפיינים הקשורים למלחמת “חרבות הברזל”. כבר בימים הראשונים לאחר 7 באוקטובר נחשפה קמפיין איראני שניסתה לקבע במרחב הדיגיטלי נרטיב מאשים נגד ישראל, כולל נושא “הג’נוסייד בעזה”.

זו פרט חשוב.

המלחמה לא מתנהלת רק על שטח ולא רק על תוצאה צבאית.

המלחמה מתנהלת על השפה שבה העולם מתאר את האירועים.

אם שחקן חיצוני כופה על החברה מילים, רגשות והסבר למה שקורה, הוא כבר מתחיל לשלוט בתפיסת המציאות.

רשת “איסנאד”: אלפי הודעות ומאות פרופילים מזויפים

אחד המקרים המרכזיים בדוח הוא רשת השפעה זרה “איסנאד”.

לפי הנתונים שהובאו בחומרי הדוח, רשת זו פעלה בשנת 2024 וניסתה להשפיע על דעת הקהל הישראלית, לקדם את הפסקת המלחמה בעזה בתנאים נוחים לחמאס.

מדצמבר 2023 עד אוגוסט 2024 במסגרת קמפיין זה הוכנו אלפי הודעות.

ב-X פעלו בין 300 ל-1000 פרופילים מזויפים.

זה כבר לא פרופגנדה אחת ולא ערוץ טלגרם אחד.

זו רשת.

היא יוצרת רושם מלאכותי כאילו עמדה מסוימת יוצאת באופן המוני מתוך החברה הישראלית עצמה.

חשבון אחד כותב.

אחרים מאמצים.

שלישיים מתווכחים.

רביעיים מפיצים הלאה.

אז רואים זאת אנשים אמיתיים, עיתונאים, פעילים, משפחות בני ערובה, פוליטיקאים ומשתתפי מחאות.

בשלב מסוים הפעולה הזרה מתחילה להיראות כמו “מצב רוח ציבורי”.

בזה הסכנה.

ישראלי חושב שהוא מתווכח עם שכן.

אבל אולי מתווכח עם חלק מקמפיין זר.

איפה כאן רוסיה

כדי שהמאמר יהיה מדויק, חשוב לומר במפורש: הדוח של מבקר המדינה לא בונה פרק גדול נפרד על פעולה רוסית נגד ישראל.

אבל זה לא אומר שצריך להוציא את הכיוון הרוסי מחוץ לסוגריים.

להפך.

המסקנה העיקרית של הדוח היא שישראל לא בנתה הגנה מהשפעה זרה כתופעה. מדובר לא רק על אויב אחד ולא רק על קמפיין אחד. מדובר על יכולת של מדינות זרות ומבנים חיצוניים להשתמש ברשתות חברתיות, בוטים, זהויות מזויפות, בינה מלאכותית ופלטפורמות דיגיטליות ללחוץ על החברה הישראלית.

למסגרת זו נכנסים איראן, רוסיה ושחקנים חיצוניים אחרים.

איראן בדוח מוצגת דרך מקרים קונקרטיים: SMS, “חיזבאללה”, קמפיינים סביב המלחמה, “איסנאד”, לחץ על תפיסת האירועים.

רוסיה צריכה להיקרא כחלק מאותו איום חיצוני, כי עבור ישראל הבעיה לא מסתכמת בקמפיין איראני אחד. המדינה צריכה מערכת שיכולה להגיב לכל פעולה דיגיטלית זרה – איראנית, רוסית, איסלאמיסטית או אחרת.

זה חשוב במיוחד לקהל דוברי הרוסית בישראל.

הסביבה הפרופגנדה הרוסית עובדת שנים עם נושאים של אוקראינה, המערב, ארה”ב, דמוקרטיה, מלחמה ואמון במוסדות. בישראל נושאים אלה מצטלבים עם פוליטיקה פנימית, ביטחון ושאלת הבריתות החיצוניות.

כך צריכים לעמוד יחד רוסיה ואיראן – לא כמקרים מתוארים בפירוט שווה בדוח, אלא כשני כיוונים חיצוניים שכנגדם המדינה צריכה הגנה מאוחדת.

המדינה ידעה על האיום מאז 2017

החלק המדאיג ביותר בדוח – לא הקמפיינים המזויפים עצמם.

הם צפויים.

איראן תנסה ללחוץ על ישראל.

חמאס ינסה להשפיע על סדר היום של המלחמה.

“חיזבאללה” ישתמש בפחד של האזרחים.

רוסיה ושחקנים חיצוניים אחרים יחפשו נקודות תורפה בחברה הישראלית.

המדאיג ביותר – דבר אחר: המדינה ידעה על האיום מזמן, אך לא יצרה מערכת תגובה מלאה.

לפי הדוח, מאז 2017 גופים ישראליים שונים כבר הצביעו על איום השפעה זרה במרחב הדיגיטלי והצורך בתגובה בין-משרדית. ביניהם – שב”כ, המועצה לביטחון לאומי, הרשות הלאומית להגנת הסייבר וגופים אחרים. עם זאת, יוזמות שהיו אמורות להפוך למדיניות לאומית לא הובילו למערכת עובדת.

עד מרץ 2026, כמעט תשע שנים לאחר זיהוי האיום, בישראל עדיין אין:

• מדיניות לאומית מאוחדת נגד השפעה זרה;
• גוף ממשלתי שמוביל עבודה בין-משרדית;
• מנגנון קבוע מאושר;
• תיאום מספיק בין הגופים;
• מערכת ברורה לשיתוף פעולה עם פלטפורמות דיגיטליות;
• ערוץ ברור להודעות מהחברה האזרחית;
• הכנה מלאה של האוכלוסייה לזיהוי פייקים, בוטים ומניפולציות.

מבקר המדינה מתאר למעשה תבנית חוזרת: האיום עולה על סדר היום, הגופים מתחילים דיון, מופיעות יוזמות, אך אז העבודה לא הופכת למדיניות לאומית מחייבת.

לישראל זה נשמע במיוחד מוזר.

המדינה יודעת ליירט רקטות.

המדינה יודעת לבנות הגנת סייבר.

המדינה יודעת לעבוד בסביבה מודיעינית מורכבת.

אבל בתחום ההשפעה הזרה ברשתות החברתיות המערכת הממשלתית התגלתה כמפוצלת ומאוחרת.

תוכנית פעולה הייתה, אך לא קודמה

לאחר תחילת מלחמת “חרבות הברזל” הרשות הלאומית להגנת הסייבר ציינה שהקהל הישראלי הוא מטרה למאמצי השפעה ודיסאינפורמציה.

באוגוסט 2024 ראש הרשות להגנת הסייבר הציג לראש הממשלה את איום ההשפעה הזרה במרחב הדיגיטלי.

בספטמבר 2024 הועברה תוכנית פעולה.

אך, לפי הדוח, תוכנית זו לא נבחנה זמן רב. רק לאחר פנייה של משרד מבקר המדינה היא הועברה לבחינת המועצה לביטחון לאומי. עם זאת, המשאבים הנדרשים והיישום המעשי נותרו בעיה.

כלומר, המדינה הייתה עם איום.

הייתה הבנה.

הייתה תוכנית מוכנה.

אך לא הפכה אותה למנגנון עובד.

וזה קרה לא בזמן שקט, אלא לאחר 7 באוקטובר, בזמן מלחמה, כאשר פעולות דיגיטליות של השפעה הפכו לחלק מהתמונה הכללית של לחץ על ישראל.

הבחירות 2026 – הנקודה הרגישה ביותר

בלוק נפרד של הדוח עוסק בבחירות.

ישראל מתקרבת לבחירות 2026 במצב של מתח פנימי כבד.

החברה מתווכחת על המלחמה, בני הערובה, אחריות הפוליטיקאים והכוחות הביטחוניים, היחסים עם בעלי הברית, מערכת המשפט, הכלכלה, הביטחון ועתיד המדינה.

דווקא תקופות כאלה הן הנוחות ביותר לקמפיינים זרים להשפעה.

המבקר מזהיר כי תקופת הבחירות עשויה להפוך ל”קרקע פורייה” לניסיונות להשפיע על סדר היום, תפיסת המציאות וקבלת ההחלטות. הנזק הפוטנציאלי עשוי להגיע עד לערעור אמון הציבור בתוצאות הבחירות ובתהליך הדמוקרטי.

הוועדה המרכזית לבחירות זיהתה מספר תרחישי סיכון.

הראשון – פגיעה באמון הציבור במערכת הבחירות, למשל דרך דיווחים על זיופים לכאורה.

השני – יצירת כאוס ביום הבחירות, למשל דרך פרסומים כוזבים על כך שהבחירות בוטלו או קלפי מסוים נסגר.

השלישי – הטעיית הבוחרים דרך מידע כוזב על מועמדים, כולל deepfake ודיווחים על כך שמועמד לכאורה פרש מהבחירות.

זה כבר לא פנטזיה.

אלו תרחישים שהמבנים הממשלתיים רואים כמציאותיים.

לכן שאלת ההשפעה הזרה לפני הבחירות – אינה נושא טכני.

זו שאלה של ריבונות.

אם אזרח מפסיק להאמין בבחירות, בתוצאות ההצבעה, בוועדה, בספירת הקולות ובתהליך הדמוקרטי עצמו, השחקן החיצוני כבר השיג אפקט אסטרטגי.

גם אם לא שינה אף פתק הצבעה.

בינה מלאכותית מאיצה את האיום

הדו”ח מזהיר במיוחד על תפקיד הבינה המלאכותית.

AI מאפשר ליצור במהירות טקסטים, תמונות, אודיו, וידאו וזהויות מזויפות משכנעות.

הוא עוזר להתגבר על מחסומי שפה ותרבות, לחקות אנשים אמיתיים, להרחיב קמפיינים ולהקשות על זיהוי רשתות זרות.

בעבר, מבצע זר היה זקוק לאנשים, עורכים, מתרגמים, זמן וכסף.

כעת ניתן ליצור במהירות “ישראלי” עם עברית טובה, תמונה, סיפור, דעות פוליטיות ופוסטים רגשיים.

ניתן ליצור וידאו מזויף.

ניתן להשיק חדשות כוזבות.

ניתן לחקות דיון מקומי.

ניתן ליצור תחושת זעם המוני.

ואז האלגוריתמים של הרשתות החברתיות בעצמם עוזרים להפיץ תוכן קונפליקטואלי, כי פחד, שנאה, שערורייה ודאגה מקבלים יותר תשומת לב.

לאיראן זו הזדמנות לתקוף את הישראלים לא רק בטילים ובפרוקסי, אלא גם דרך הטלפון.

לרוסיה ולשחקנים זרים אחרים זו הזדמנות לעבוד עם סדר היום הישראלי דרך חוסר אמון, קיטוב, פחדים חיצוניים ומניפולציות סביב אוקראינה, ארה”ב, אירופה והביטחון.

אין אחראי אחד – כלומר, אין הגנה מלאה

הדו”ח מראה: בישראל אין “בעל בית” אחד לנושא הזה.

יש את השב”כ.

יש את הרשות הלאומית לסייבר.

יש את המועצה לביטחון לאומי.

יש את משרד המשפטים.

יש את הוועדה המרכזית לבחירות.

יש את משרד ראש הממשלה.

יש מבנים שעובדים עם פלטפורמות דיגיטליות.

אבל אין גוף אחד שמחזיק את כל התמונה, אחראי על האסטרטגיה, מתאם את המשרדים, עובד עם החברה האזרחית, מתקשר עם הפלטפורמות ויש לו תקציב מאושר.

הבדיקה של המבקר נערכה מיולי 2024 עד ינואר 2026 וכללה, בין היתר, את המועצה לביטחון לאומי, משרד ראש הממשלה, השב”כ, הרשות הלאומית לסייבר, הוועדה המרכזית לבחירות והיחידה לסייבר של הפרקליטות. חלק מהמסקנות היו מסווגות מטעמי ביטחון.

זו פרט חשוב.

הבעיה אינה במשרד חלש אחד.

הבעיה היא מערכתית.

המדינה רואה את האיום, אבל התשובה נשארת מפורקת.

האזרח רואה חשבון חשוד, אבל לא תמיד מבין לאן לדווח.

ארגון חברתי יכול לזהות רשת, אבל אין ערוץ שקוף שבו המדינה מקבלת ומעבדת מידע כזה באופן שיטתי.

הפלטפורמות מסירות חלק מהתוכן, אבל המדינה לא תמיד מחזיקה בתמונה מספקת כדי להעריך את יעילות העבודה הזו.

כתוצאה מכך, הישראלי נשאר לבד מול מבצע דיגיטלי להשפעה.

הוא מקבל הודעה.

הוא רואה פוסט.

הוא מעביר “חדשות” מדאיגות.

הוא מתווכח עם חשבון מזויף.

הוא כועס, מפחד, מאבד אמון.

והמערכת הממשלתית עדיין מחליטה מי צריך להיות הראשי.

מה צריך להשתנות

הדו”ח של המבקר למעשה דורש מישראל לעבור מתגובה אקראית למערכת קבועה.

נדרשת מדיניות לאומית אחידה נגד השפעה זרה.

נדרש גוף מרכזי שיתאם את המאבק באיום הזה.

נדרש תקציב מאושר.

נדרשת עבודה קבועה עם פלטפורמות דיגיטליות.

נדרש ערוץ לדיווחים מאזרחים, עיתונאים, חוקרים וארגוני חברה אזרחית.

נדרש לפרסם יותר נתונים על בקשות להסרת תוכן, כדי שהחברה תבין את היקף הבעיה.

נדרשת עבודה חינוכית – לא רק למבוגרים, אלא גם לתלמידים.

כי אוריינות דיגיטלית היום – אינה מיומנות נוספת.

זו חלק מהביטחון האזרחי.

הישראלי צריך להבין שחשבון מזויף יכול להיראות כמו שכן אמיתי.

ש-SMS כוזב יכול להיות חלק מקמפיין עוין.

שוידאו יכול להיות מיוצר.

ש”דעת קהל המונית” לפעמים נוצרת על ידי מאות פרופילים מלאכותיים.

שמבצע זר לא תמיד מדבר בשפה זרה.

לפעמים הוא מדבר בעברית טובה.

לפעמים – ברוסית.

לפעמים – בערבית.

לפעמים – באנגלית.

לפעמים – בדיוק בשפה שהאדם סומך עליה ביותר.

סיכום

הדו”ח של המבקר מראה: ישראל לא מתמודדת עם איום עתידי, אלא עם חזית שכבר פועלת.

בחזית הזו איראן פועלת ישירות ובאגרסיביות – דרך קמפיינים להשפעה, SMS כוזבים, “חיזבאללה”, נרטיבים מזויפים וניסיונות לזרוע פאניקה.

רוסיה צריכה להיחשב כחלק מקטגוריה רחבה יותר של שחקנים זרים, נגדם ישראל חייבת לבנות הגנה: מדינות המשתמשות במרחב הדיגיטלי ללחץ על חברות דמוקרטיות, לפירוק בריתות, לערעור אמון ולקידום תמונת עולם נוחה להן.

הבעיה העיקרית אינה בכך שאויבי ישראל מנסים להשפיע על הישראלים.

זה צפוי.

הבעיה העיקרית היא שישראל כמעט תשע שנים יודעת על האיום, אבל עדיין לא יצרה מערכת הגנה מלאה.

טיל נראה על הרדאר.

חשבון מזויף – קשה יותר.

אבל לפעמים דווקא הוא הראשון שמתחיל פאניקה, מחלוקת וחוסר אמון.

ואם המדינה לא תלמד להגן על האזרחים במרחב הדיגיטלי, ההתקפה הבאה עשויה להתחיל לא עם סירנה, אלא עם הודעה שמישהו העביר ב-WhatsApp המשפחתי.

 

….
Chornitsa at Sho: רוק אוקראיני מחיפה יישמע בתל אביב ב-7 באוגוסט 2026 - 08.07.2026 - Новости Израиля

סוכנים של רוסיה ואיראן “מעבדים” את הישראלים ברשתות החברתיות, והמדינה לא עושה דבר עם זה – דוח חדש של מבקר המדינה של ישראל - 08.07.2026 - Новости Израиля

טראמפ שיבח את ארדואן והזיז את האזהרות של נתניהו: טורקיה שוב נכנסת למשחק הגדול סביב ישראל - 08.07.2026 - Новости Израиля