The Washington Post שמה לב לשיחה בין בנימין נתניהו ולדימיר זלנסקי, שהתקיימה ב-28 ביולי בהלוויית הסנאטור לינדסי גרהם. בשל היעדר קול, תוכן השיחה נותר בלתי ידוע, אך מאוחר יותר הופיעו דיווחים שהפוליטיקאים דנו ברחפנים ובטכנולוגיות צבאיות מודרניות.
31 ביולי 2026 העיתון האמריקאי The Washington Post סיפר על שיחה קצרה בין ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ונשיא אוקראינה ולדימיר זלנסקי, שהתקיימה שלושה ימים קודם לכן — 28 ביולי 2026 — לפני הלוויית הסנאטור האמריקאי לינדסי גרהם בוושינגטון.
העיתון כתב שהפוליטיקאים נראו משוחחים בשיחה שנראתה “כחילופי דברים רציניים או קשים”. במקור The Washington Post השתמשה בניסוח זהיר what appeared to be a stern exchange. עם זאת, נציגי ישראל ואוקראינה סירבו לדווח לעיתון על מה בדיוק דיברו המנהיגים.
חשוב להדגיש: הפרסום של The Washington Post אינו מכיל טענה על מריבה או שערורייה דיפלומטית. העיתונאים תיארו את הרושם מהקלטת הווידאו, שבה נתניהו וזלנסקי משוחחים עם פנים רציניות ומחוות ידיים פעילה. אין קול בהקלטה, תמלול רשמי לא פורסם, ולכן לא ניתן לקבוע את תוכן או הטון המדויק של הדברים.
השיחה התקיימה ב-28 ביולי בהלוויית לינדסי גרהם
נתניהו וזלנסקי נפגשו בקתדרלה הלאומית של וושינגטון לפני תחילת טקס הפרידה מלינדסי גרהם. שני הפוליטיקאים קיימו פגישות סגורות נפרדות עם נשיא ארה”ב דונלד טראמפ זמן קצר לפני ההלוויה.
זו הייתה השיחה האישית הראשונה של נתניהו וזלנסקי כמעט שלוש שנים. לפני כן הם נפגשו בספטמבר 2023, והשיחה הטלפונית האחרונה הידועה שלהם התקיימה בינואר 2025. The Times of Israel דיווחה שהפוליטיקאים ניסו לארגן פגישה מלאה בוושינגטון, אך היא לא התקיימה.
כתוצאה מכך, כמה דקות של שיחה לפני טקס ההלוויה הפכו לשיחה האישית היחידה שתועדה בפומבי בין מנהיגי ישראל ואוקראינה במהלך שהותם בו זמנית בבירת ארה”ב.
בהקלטת הווידאו נראה שנתניהו מסביר משהו בזלנסקי בצורה רגשית, מלווה את דבריו במחוות ידיים. נשיא אוקראינה מקשיב בקשב רב ואז עונה. עם זאת, בסוף השיחה שני הפוליטיקאים מחייכים ולוחצים ידיים.
The Times of Israel תיארה את השיחה כרצינית למדי, אך תקינה וידידותית. זו עוד סיבה לא להציג את הקלטת הווידאו כהוכחה לקונפליקט בין הפוליטיקאים.
מה בדיוק כתבה The Washington Post
החומר של The Washington Post פורסם 31 ביולי 2026 בשעה 07:00 לפי זמן החוף המזרחי של ארה”ב. הנושא המרכזי שלו לא היה השיחה עצמה בין נתניהו וזלנסקי, אלא הרחבת שיתוף הפעולה של תעשיות הביטחון של ארה”ב וישראל שנדונה בקונגרס.
הפרק בהלוויית גרהם הובא כחלק מהקשר רחב יותר. העיתון ציין שישראל ואוקראינה מבקשות בו זמנית מוושינגטון סיוע צבאי, מערכות הגנה אווירית, טילים מיירטים וגישה לטכנולוגיות ביטחוניות אמריקאיות.
The Washington Post תיארה את מצבם של שני בעלי הברית של ארה”ב כמעין “משחק סכום אפס”. העיתון התכוון לכך שמלאי אמריקאי מוגבל של סוגי נשק מסוימים צריך להתחלק בין המלחמה של רוסיה נגד אוקראינה לבין המלחמה בהשתתפות ארה”ב וישראל נגד איראן.
במהלך הפגישה של זלנסקי עם טראמפ, נשיא אוקראינה העלה את השאלה של קבלת 300 מיירטי פטריוט. לפי מידע של The Washington Post, טראמפ הסביר שיהיה קשה לספק את הבקשה הזו, מכיוון שטילים כאלה נצרכים בכיוון האיראני.
על רקע זה, השיחה הרצינית של נתניהו וזלנסקי אכן עשויה הייתה לעסוק בנושאים שעליהם תלויה ישירות היכולת של שתי המדינות להגן על עריהן מפני טילים ומזל”טים. עם זאת, תוכן השיחה לא נחשף רשמית.
האם הייתה בין המנהיגים התכתשות
ידוע בוודאות רק שהשיחה נראתה רצינית. הטענה שנתניהו וזלנסקי החליפו טענות חריפות נותרת כהשערה.
| מה מאושר | מה נותר בלתי ידוע |
|---|---|
| השיחה התקיימה ב-28 ביולי 2026 | אילו מילים בדיוק אמרו הפוליטיקאים |
| היא התקיימה לפני הלוויית לינדסי גרהם | האם התעורר ביניהם ויכוח |
| בווידאו הפוליטיקאים רציניים ומחוות ידיים פעילה | האם נדונו טענות של אוקראינה כלפי ישראל |
| ההקלטה אינה מכילה קול | האם עלה נושא מערכות ההגנה האווירית |
| הצדדים לא חשפו את תוכן השיחה | האם הושגו הסכמות כלשהן |
| בסוף המנהיגים חייכו ולחצו ידיים | האם השיחה תימשך בפורמט רשמי |
לכן הניסוח הנכון נראה כך: נתניהו וזלנסקי קיימו שיחה רצינית, שנראתה מהצד כקשה, אך אין הוכחות למריבה.
נאנוווסטי — חדשות ישראל שמה לב שהניסוח של The Washington Post היה זהיר. העיתון לא כתב על התכתשות שהתקיימה, אלא על שיחה שנראתה כחילופי דברים קשים.
מאוחר יותר הופיעה גרסה על רחפני FPV
לאחר הפצת הקלטת הווידאו, New York Post דיווחה בהסתמך על פקיד ישראלי לא מזוהה שנתניהו וזלנסקי דנו ברחפנים, כולל רחפני FPV.
לפי מקור העיתון, ישראל ואוקראינה מתמודדות עם בעיה משותפת — התפתחות מהירה של מכשירים זולים המסוגלים לפגוע בחיילים, ציוד ומתקני תשתית.
ייתכן שהוקדשה תשומת לב מיוחדת לרחפנים המנוהלים באמצעות כבל סיבים אופטיים. מכשירים כאלה אינם תלויים בערוץ רדיו רגיל, ולכן אמצעי לוחמה אלקטרונית מסורתיים לא תמיד יכולים לדכא את הקשר בין המפעיל לרחפן. New York Post דיווחה גם שהשיחה עסקה במצב בשדה הקרב וביעילות של טכנולוגיות צבאיות חדשות.
אוקראינה צברה ניסיון מעשי עצום בשימוש ברחפני FPV ובהתמודדות איתם במהלך שנות התוקפנות הרוסית המלאה. גם ישראל מתמודדת עם התפתחות מערכות בלתי מאוישות באיראן ובקבוצות חמושות הנתמכות על ידי טהראן.
גרסה זו מסבירה מדוע הפוליטיקאים עשויים היו לשוחח בצורה רגשית ולבצע מחוות ידיים פעילה. דיון באיום של רחפנים חדשים לא בהכרח מרמז על קונפליקט בין הדוברים.
עם זאת, גם את הדיווח של New York Post לא ניתן לראות כתמלול רשמי: הוא מבוסס על מידע ממקורות, והמשרד של ראש ממשלת ישראל והמשרד של נשיא אוקראינה לא פרסמו את תוכן השיחה המלא.
מדוע לא התקיימה פגישה מלאה
לפני הגעת הפוליטיקאים לוושינגטון נדונה האפשרות לפגישה נפרדת בין נתניהו וזלנסקי. עם זאת, לא הצליחו לארגן אותה.
The Times of Israel בהסתמך על דיווח של Haaretz כתבה שהמשרד של ראש הממשלה הישראלי הציע בתחילה לקיים פגישה, אך לאחר הסכמת הצד האוקראיני לא התקבל אישור סופי. עם זאת, נציגים רשמיים של שתי המדינות לא הסבירו בפומבי מדוע השיחות לא התקיימו.
הסירוב או חוסר היכולת לקיים פגישה דו-צדדית מלאה הפכו לרקע נוסף לפרשנות של הקלטת הווידאו. הפנים הרציניות של הפוליטיקאים החלו להיתפס כעדות למתח ביחסים בין קייב לירושלים.
עם זאת, באותו יום התקיימה שיחת טלפון בין שר החוץ של ישראל גדעון סער לעמיתו האוקראיני אנדריי סיביגה. סער הצהיר שהשרים דנו באתגרים משותפים, כולל האיום מצד איראן, והזמין את סיביגה לבקר בישראל.
זה מצביע על כך שהדיאלוג הפוליטי בין המדינות נמשך, למרות חילוקי הדעות בנוגע לסיוע הצבאי לאוקראינה.
“כיפת ברזל” והחלטת נתניהו
בפרסום של The Washington Post השיחה של המנהיגים הוצבה לצד הסיפור על הניסיון להעביר לאוקראינה סוללות של מערכת ההגנה מפני טילים “כיפת ברזל” שהיו בארה”ב.
לפי העיתון, בשנת 2023 לינדסי גרהם תמך בהעברת מערכות אלה לאוקראינה כדי להגן על האוכלוסייה האזרחית מפני התקפות רוסיות. עם זאת, נתניהו ניצל את תנאי ההסכם האמריקאי-ישראלי על ייצור משותף וחסם את ההעברה. הסוללות שולמו על ידי ממשלת ארה”ב, אך ישראל שמרה על הזכות לאשר את השימוש בהן.
שגרירות ישראל בוושינגטון הסבירה את ההחלטה הזו בחשש שהטכנולוגיות של “כיפת ברזל” עלולות להגיע לאיראן. במקביל, הנציגות הדיפלומטית ציינה שישראל החזירה לארה”ב סוללות פטריוט, ולאחר מכן וושינגטון יכלה לשלוח אותן לאוקראינה.
הסיפור הזה נותר אחד הנושאים הכואבים ביותר ביחסים בין ישראל לאוקראינה. קייב ביקשה מאז 2022 שוב ושוב לספק אמצעי הגנה אווירית והגנה מפני טילים, הנחוצים להגנה על ערים מפני טילים רוסיים ומזל”טים איראניים.
הצד הישראלי הסביר במשך זמן רב את עמדתו הזהירה בצרכי הביטחון שלו, בסיכון לדליפת טכנולוגיות ובצורך לשמור על חופש פעולה באזור.
על אילו משאבים נאבקות ישראל ואוקראינה
הביקורים המקבילים של נתניהו וזלנסקי בוושינגטון הראו עד כמה שתי המדינות תלויות בהחלטות הבית הלבן וביכולות של התעשייה הצבאית האמריקאית.
אוקראינה זקוקה למיירטי פטריוט, מכ”מים, אמצעי התמודדות עם טילים בליסטיים וטכנולוגיות ייצור תחמושת. ישראל זקוקה למיירטים אמריקאיים, תחמושת אווירית ותמיכה במאבק מול איראן.
הבעיה היא שייצור טילים מורכבים לוקח זמן רב, והמלאי הקיים אינו בלתי מוגבל. כתוצאה מכך, וושינגטון נאלצת לקבוע כמה נשק להשאיר לצבא שלה וכמה לשלוח לבעלי הברית.
זה בדיוק מה ש-The Washington Post כינתה תחרות סכום אפס: טילים נוספים לחזית אחת עשויים להקטין את הכמות הזמינה לחזית אחרת.
עם זאת, תחרות כזו אינה שוללת שיתוף פעולה בין ישראל לאוקראינה. שתי המדינות מתמודדות עם טכנולוגיות צבאיות הקשורות לאיראן. רוסיה משתמשת במזל”טים איראניים ובשינויים רוסיים של מכשירים אלה נגד ערים אוקראיניות, וישראל מתמודדת ישירות עם איראן וכוחות הנתמכים על ידה במזרח התיכון.
נאנוווסטי — חדשות ישראל סבורה שהחלפת ניסיון אוקראיני במאבק ברחפני FPV ופיתוחים ישראליים בתחום גילוי ויירוט מטרות אוויריות עשויים לשרת את האינטרסים של שתי המדינות.
מדוע הלוויית גרהם הפכה לאירוע דיפלומטי
לינדסי גרהם נפטר 11 ביולי 2026 בגיל 71 ממחלת לב. הוא היה אחד התומכים הבולטים ביותר בתפקיד פעיל של ארה”ב בפוליטיקה העולמית ותמך בעקביות בישראל ובאוקראינה.
יום לפני מותו גרהם היה בקייב ונפגש עם זלנסקי. זה היה ביקורו העשירי באוקראינה מאז תחילת התוקפנות הרוסית המלאה בפברואר 2022. בימים האחרונים לחייו הסנאטור גם קידם חבילת סנקציות חדשה נגד רוסיה.
במקביל, גרהם נותר אחד התומכים העקביים ביותר של ישראל בקונגרס ותמך במדיניות קשה כלפי איראן.
לכן בהלווייתו נכחו בו זמנית טראמפ, נתניהו, זלנסקי, נציגי הממשל האמריקאי ומחוקקים אמריקאים. טקס האבל הפך למעשה לפלטפורמה לדיפלומטיה לא פורמלית.
מה קרה לאחר השיחה
לאחר הטקס, לא נתניהו ולא זלנסקי סיפרו בפומבי על תוכן שיחתם. גם לא פורסמו הודעות רשמיות על הסכמות שהושגו.
זלנסקי במהלך ביקורו בוושינגטון דן עם טראמפ ברישוי ייצור מיירטים לפטריוט ובצורות אחרות של שיתוף פעולה ביטחוני. הוא גם נפגש עם נציגי חברת לוקהיד מרטין והצהיר שאוקראינה מוכנה לחלוק ניסיון וטכנולוגיות עם מדינות המסייעות להגן על חיי אדם.
נתניהו קיים פגישה נפרדת עם טראמפ, שבמרכזה עמדו איראן והביטחון האזורי. הבית הלבן כינה את שתי הפגישות — עם נתניהו וזלנסקי — חיוביות ופרודוקטיביות.
כך, הקלטת הווידאו של השיחה בין שני המנהיגים הפכה רק לאפיזודה קטנה, אם כי סמלית, ביום דיפלומטי עמוס.
מה ניתן לקבוע בוודאות
The Washington Post סיפרה על האפיזודה 31 ביולי 2026, שלושה ימים לאחר הלוויית לינדסי גרהם. העיתון דיווח שהשיחה בין נתניהו וזלנסקי נראתה כחילופי דברים רציניים או קשים, אך הדגיש ששני הצדדים סירבו להגיב עליה.
ההקלטה אינה מכילה קול, ולכן לא ניתן לדבר על מריבה מאושרת. בסוף השיחה הפוליטיקאים חייכו ולחצו ידיים, והתקשורת הישראלית תיארה את השיחה כרצינית אך תקינה.
הנושא הסביר ביותר, לפי דיווחים שהופיעו מאוחר יותר, היה רחפני FPV וטכנולוגיות צבאיות מודרניות. עם זאת, תמלול רשמי עדיין לא קיים.
הסיפור חשוב לא בגלל המימיקה של נתניהו וזלנסקי, אלא בגלל ההקשר העמוק יותר: היחסים המורכבים בין אוקראינה לישראל, האיום המשותף מצד שיתוף הפעולה הצבאי הרוסי-איראני, המאבק על מיירטים אמריקאיים והצורך לחפש כיווני פעולה חדשים בין ישראל לאוקראינה.
….
אחסון לאתר בישראל: מחירים, WordPress והניסיון שלנו עם התעריף ‘עסקים 4G’ - 02.08.2026
- Новости Израиля
The Washington Post: השיחה בין נתניהו לזלנסקי בהלווייתו של גרהם “נראתה כמו חילופי דברים רציניים או קשים” - 02.08.2026
- Новости Израиля
ה”סטונהנג'” הישראלי בגולן: מה באמת ידוע על גלגל רפאים - 01.08.2026
- Новости Израиля