בליל ה-21 באוגוסט 2026 רוסיה שיגרה לעבר אוקראינה 135 מל”טים משישה אזורים. את רובם הצליחו להפיל או לדכא, אך 27 מל”טים תקפו מטרות: אנשים נהרגו, בסומי ישנם פצועים, ועל הגבול עם מולדובה נאלצו לסגור את נקודת המעבר הבינלאומית.
הלילה של 21 באוגוסט 2026 אוקראינה פגשה תחת מתקפה גדולה נוספת של מל”טים רוסיים. כוחות האוויר של אוקראינה דיווחו על 135 מל”טים ששוגרו בערב ה-20 באוגוסט ובלילה משטח רוסיה, קרים הכבושה ודונצק הכבושה. עד שמונה בבוקר 107 מטרות הופלו או דוכאו. אך המילה “הדפו” כאן לא מתארת היטב את מה שקרה: אושרו פגיעות של 27 מל”טים ב-16 מיקומים.
נקודת המוצא לפרסום זה הייתה הדיווח הבוקר של TCN מה-21 באוגוסט. חדשות נוספות השוו את הנתונים ממנו עם דיווחים של כוחות האוויר של אוקראינה, הרשויות האזוריות ושירות הגבול. זה התברר כמשמעותי: הדיווחים הראשונים על אבדות השתנו ככל שההריסות נבדקו. במחוז חרקוב הדיווח הבוקר הסופי מדבר על שני הרוגים, ולא על ארבעה שהופיעו באחד הדיווחים המוקדמים.
אלכסנדר חמלניצקי כותב באופן קבוע לחדשות על המלחמה, ישראל ואוקראינה. הוא נולד באוקראינה למשפחה עם שורשים יהודיים, ולכן הקשר בין שתי המדינות עבור המחבר יש גם מימד אישי. עם זאת, טקסט זה אינו חוות דעת צבאית: כאשר מדובר במאפייני המתקפה ותוצאות עבודת ההגנה האווירית, המערכת מסתמכת על נתונים שפורסמו רשמית ולא מנסה להעריך בעצמה את יעילות המערכות הספציפיות.
מה קרה בליל ה-21 באוגוסט ולמה המספר 135 עדיין לא מספר את כל הסיפור
המתקפה החלה בסביבות 18:00 ב-20 באוגוסט. לאוויר עלו שאהד ומל”טים מסוגים אחרים, כולל “גרברה”, מכשירים מדמים “פרודיה” ולפי דיווחי הצבא האוקראיני, מל”טים רקטיים.
השיגורים יצאו מקורסק, מילרובו, אורל, פרימורסקו-אחטרסק, דונצק הכבושה וקרים. הניסוח “משישה כיוונים” נוח לכותרת, אך מדויק יותר לדבר על שישה אזורי שיגור: בהמשך המסלולים של המל”טים התפצלו כבר מעל אוקראינה.
עד 08:00 ההגנה האווירית דיווחה על 107 מטרות שהופלו או דוכאו. מל”ט מדוכא אינו בהכרח מכשיר שהושמד בטיל או באש קבוצה ניידת. חלק מהמטרות מאבדות את היכולת להמשיך בטיסה תקינה עקב עבודת הלוחמה האלקטרונית.
המספרים הבוקריים לא היו סופיים. 107 מכשירים מנוטרלים ו-27 פגיעות מאושרות נותנים 134, בעוד ששוגרו 135. בזמן פרסום הדיווח עדיין נותרו מל”טים רוסיים במרחב האווירי.
חדשות ישראל — חדשות ישראל מסתכלות על הסטטיסטיקה הזו בעיקר דרך ההשלכות. אחוז היירוט עשוי להיראות גבוה, אך עבור בית מסוים יש חשיבות לא לאחוז אלא לאותו מל”ט יחיד שהגיע אליו.
בלביאז’יה שישה מל”טים תקפו כפר קטן
ההשלכות הכבדות ביותר של המתקפה הלילית אושרו בלביאז’יה במחוז צ’וגויב של מחוז חרקוב.
לפי נתוני הרשויות האזוריות, הצבא הרוסי תקף את הכפר עם שישה מל”טים. נהרגו שתי נשים — בנות 66 ו-73. עוד שתי נשים, בנות 41 ו-73, נפצעו.
הדיווחים הראשונים מהמקום היו מקוטעים. הכבאים פירקו מבנים הרוסים, כיבו שריפות, בדקו בתים סמוכים. מאוחר יותר, המינהל הצבאי האזורי של חרקוב הבהיר את ההיקף: ניזוקו 28 בתים פרטיים, שלושה מבנים חקלאיים ו-11 כלי רכב.
OVA — המינהל הצבאי האזורי. באוקראינה, לאחר הכרזת מצב חירום צבאי, מנהלים כאלה מבצעים חלק ניכר מהפונקציות של השלטון האזורי ומרכזים את העבודה בשטח. אין מקבילה ישירה בישראל למבנה זה: זה לא רק מועצה מקומית ולא פיקוד צבאי.
בדיווח הכללי של כוחות האוויר לביאז’יה הופכת לאחת מ-16 נקודות הפגיעה. במקום הכל נראה פרוזאי וכבד יותר: שתי נשים הרוגות, שתי פצועות ועשרות משפחות שנאלצו בבוקר לבדוק את הבתים ההרוסים.
זה אחד מהמקרים שבהם הסטטיסטיקה הלאומית של יירוטים מסתירה את היקף האירוע הבודד.
בסומי נפצעו שישה אנשים, על הגבול עם מולדובה הופסקה התנועה
בסומי, מרכז מחוז סמוך לגבול הרוסי, מל”טים תקפו מספר אזורים בעיר. אחת הפגיעות הייתה בבניין מגורים דו-קומתי.
עד הבוקר הרשויות דיווחו כבר על שישה פצועים. ביניהם נערה בת 16, גבר בן 35 וארבע נשים בגילאים 36 עד 66. ניזוקו תשעה בתים, חנות, כלי רכב, כבישים ותשתית תחנת דלק.
במהלך הטיפול בתוצאות נשמרה סכנת פגיעות נוספות. זהו פרט שגרתי אך חשוב במלחמה הנוכחית: לאחר הפגיעה הראשונה הכבאים והפרמדיקים לא מקבלים חלון בטוח מובטח לעבודה.
אירוע שונה לחלוטין התרחש מאות קילומטרים דרומה.
במחוז אודסה מל”טים תקפו את מחוזות בולגרד ואיזמאיל. הפגיעה הייתה גם בנקודת המעבר הבינלאומית “טבקי” על הגבול בין אוקראינה למולדובה.
ניזוקו מבנים במעבר הגבול, פרצה שריפה. מעבר אנשים וכלי רכב הופסק זמנית, התנועה הופנתה למעברים אחרים, הצד המולדובי עודכן.
לא היה כאן אובייקט צבאי בעורף: נפגעה תשתית עובדת של הגבול הבינלאומי של אוקראינה עם מולדובה. עבור קישינב זה לא אומר שמולדובה נכנסת למלחמה, אך המתקפה הרוסית הגיעה פיזית לקו הגבול שלה.
מאודסה עד סומי: למה שוגרו מל”טים משישה אזורים שונים
בלילה הופיעו אזהרות על מל”טים רוסיים כמעט אחת אחרי השנייה. מטרות נקבעו במסלולים דרך מחוזות חרקוב, סומי, פולטבה, צ’רניגוב, דניפרופטרובסק, זפורוז’יה ואודסה.
חלק מהמכשירים נכנסו משטח רוסיה, חלקם מכיוון קרים ודונצק הכבושות. מל”טים מאזור הים השחור כוונו לדרום מחוז אודסה. אחרים נעו לכיוון חרקוב, סומי, זפורוז’יה ופבלוגרד.
תבנית מתקפה כזו מכריחה את ההגנה האווירית האוקראינית לעקוב בו זמנית אחרי שטח עצום. בין אודסה על הים השחור לסומי בצפון-מזרח יש מאות קילומטרים, ובחלק מהמקומות באותו זמן נמשכת מלחמה חזיתית רגילה עם פצצות אוויר, ארטילריה ומל”טי FPV.
במחוז דניפרופטרובסק בלילה הותקפו מחוזות ניקופול, סינלניקוב ופבלוגרד. בזפורוז’יה ניזוקו תחבורה עירונית ורכב אזרחי.
עם זאת, את המספרים היומיים של המנהלות האזוריות אי אפשר להוסיף באופן מכני ל-135 המכשירים מהדיווח של כוחות האוויר. לדוגמה, מחוז זפורוז’יה מדווח על מאות מתקפות מל”טי FPV ומתקפות אחרות ביום. זו סטטיסטיקה נפרדת, שבה נלקחים בחשבון פעולות ישירות בקו החזית.
כאן עובר גבול חשוב בין עובדות מאושרות למספר גדול ויפה אך שגוי. ניתן טכנית לחבר את כל הנשק שהשתמשה בו רוסיה ביום אחד לסכום אחד. להבנת מתקפת האוויר הלילית הספציפית חישוב כזה לא מסביר דבר.
מה באמת אומר “107 מתוך 135”
אם מסתכלים רק על תוצאת ההגנה האווירית, התקבלו בערך ארבע מטרות מנוטרלות מתוך חמש. עבור מדינה שמותקפת בעשרות מל”טים בו זמנית, זהו חלק משמעותי.
אבל לרוסים לא נדרש שכל המכשירים יגיעו למטרות.
מספיק כמה. בלילה של ה-21 באוגוסט אושרו 27 פגיעות ב-16 מיקומים. אחת התוצאות היא לביאז’יה עם הרוגים ובתים הרוסים. אחרת היא אזור מגורים בסומי. עוד אחת היא תשתית הגבול בדרום מחוז אודסה.
אריתמטיקה כזו כבר מוכרת לאוקראינה. חדשות ישראל ניתחו בעבר לילה אחר עם 133 מל”טים רוסיים: רוב המטרות אז גם נוטרלו, אך זה לא מנע פגיעות.
יש גם בעיה שנייה. במתקפה אחת מתערבבים מכשירים תקיפה ומדמים. ההגנה האווירית צריכה לגלות את המטרה, לקבוע את רמת האיום, לבחור את אמצעי הפגיעה ובו זמנית לקחת בחשבון שטיל יירוט יקר עשוי להיות מבוזבז על פיתיון זול יחסית.
חלק מהעבודה הזו באוקראינה מבוצעת על ידי קבוצות אש ניידות ואמצעי לוחמה אלקטרונית. מטרות מורכבות או מהירות יותר דורשות פתרונות אחרים.
לכן אחוז המל”טים שהופלו יש לו משמעות לניתוח יכולות ההגנה האווירית, אך הוא מדבר הרבה פחות על האם הלילה היה בטוח לאוכלוסייה.
מה הקשר לישראל ולשאהד האיראני
עבור ישראלים השם שאהד כבר לא זקוק להצגה ארוכה. משפחת המל”טים הזו צמחה מפיתוחים איראניים, ורוסיה לאחר תחילת המלחמה המלאה קיבלה את הטכנולוגיה, פתחה ייצור משלה והמשיכה לשנות את הפלטפורמה למשימות שלה.
אוקראינה מתמודדת עם מכשירים כאלה כמעט כל הזמן. ישראל ראתה קנה מידה אחר של אותה בית ספר מל”טים איראני במהלך מתקפות ישירות מצד איראן.
אי אפשר לשים סימן שוויון בין ההגנה האווירית האוקראינית לישראלית. ישראל מגנה על שטח קטן בהרבה, יש לה מבנה הגנה נגד טילים שונה ומערכות כיפת ברזל, קלע דוד וחץ. אוקראינה מגנה בו זמנית על ערים גדולות, תשתיות ועורף בשטח מדינה שלאורכה עובר קו חזית ארוך.
אבל הקשר הטכנולוגי בין שתי המלחמות קיים ללא קשר להשוואות פוליטיות. רוסיה קיבלה מאיראן טכנולוגיות מל”טים וצברה ניסיון קרבי עצום בשימוש המוני שלהם נגד אוקראינה.
עבור חדשות ישראל — חדשות ישראל היבט זה חשוב יותר מהנוסחה הפשוטה “באוקראינה שוב אזעקת אוויר”. ישראל ואוקראינה מתמודדות עם נשק מאותה משפחה טכנולוגית, אף על פי שתנאי המלחמה, גודל השטחים ויכולות מערכות ההגנה שלהן שונים לחלוטין.
בבוקר 21 באוגוסט 2026 התמונה המאושרת נראתה כך: 135 מל”טים רוסיים ששוגרו, 107 הופלו או דוכאו, 27 פגיעות ב-16 מיקומים. במחוז חרקוב נהרגו שתי נשים. בסומי נפצעו שישה אנשים, ביניהם נער. על הגבול האוקראיני-מולדובי הפגיעה גרמה נזק לנקודת המעבר הבינלאומית.
מאחורי המספרים האלה עובר הגבול בין דיווח צבאי להשלכות המתקפה: רוב המל”טים לא הגיעו למטרות, אך אלה שכן הגיעו היו מספיקים להרוגים חדשים, פצועים ובתים הרוסים.
….
התקפת רוסיה על אוקראינה ב-21 באוגוסט 2026: 135 רחפנים, הרוגים ומכה בגבול עם מולדובה - 21.08.2026
- Новости Израиля
טראמפ הכריז על ‘יום ה-D הכלכלי’ נגד איראן ואיים בתוצאות לא רק על טהראן - 20.08.2026
- Новости Израиля
מכת טילים של הטרוריסטים הרוסים על קייב ב-20 באוגוסט 2026: המחסור ב-Patriot התברר כחשוב יותר מאחוז המטרות שהופלו - 20.08.2026
- Новости Израиля