ארה”ב ואיראן דנים באפשרות לחתום על מזכר הבנה באופן אלקטרוני כבר ב-17 ביוני 2026, מבלי להמתין לטקס שתוכנן במקור ב-19 ביוני בשווייץ. לא מדובר בהסכם שלום סופי ולא בהסכם גרעיני מלא, אלא במסמך שאמור לעצור את השלב הצבאי של הסכסוך ולפתוח תקופת משא ומתן. עבור ישראל, לטקסט זה יש משמעות ישירה. הוא מזכיר את הפסקת […]
העיתון הישראלי ישראל היום ב-17 ביוני 2026 פרסם חומר על גל התמיכה הבינלאומית בקהילה היהודית באודסה לאחר המכה הרוסית על מתקני החינוך והחברה היהודיים. מדובר במתחם “אור אבנר חב”ד” ובית הילדים “משפחה אוקראינה”, שבו חיים ולומדים ילדים, כולל יתומים וילדים שעברו פינוי, מלחמה ואובדן חיים רגילים. פרט חשוב: המתקפה עצמה לא התרחשה ב-17 ביוני. המכה
מקהלת הקוויר של חיפה HQC — Haifa Queer Choir — ביצעה את השיר האוקראיני “Щедрик” במהלך קונצרט חי במוזיאון האמנות של חיפה ב-14 ביוני 2026. זה היה אירוע גאווה בהשתתפות מופעי דראג “חיות דראג” / Drag Animals, עם שירה חיה ותוכנית רב-לשונית של המקהלה, שבה לצד המנגינה האוקראינית נשמעו שירים בעברית, אנגלית וערבית. Text "מקהלת
ההצגה הדוקומנטרית «הדרמה של מריופול / (מקור אוקראיני “Маріупольська драма”)» מגיעה לישראל בתחילת יוני 2026. זהו פרויקט תיאטרלי שנוצר על ידי שחקנים ששרדו את תיאטרון מריופול המופצץ — הצגה על אירועי פברואר–מרץ 2022, שבה, כפי שנאמר בתיאור, «אין השערות — רק מציאות אמיתית». בטקסט המודעה מודגש: התקפת האוויר הרוסית על בניין התיאטרון במריופול הייתה אחת
יש מקומות שבהם ההיסטוריה לא נראית כמו עבר. היא מונחת מתחת לרגליים – באבני הבזלת, בשברי הקירות, במדרגות המובילות לבתים שכבר אינם. גמלא ברמת הגולן – אחד מהמקומות האלה. – הנה על המפה – https://maps.app.goo.gl/xNpm8tj3uifABc6Y8 היום כאן שקט, רוח, ערוצים, נשרים ותוואי הרים חד. אבל כמעט לפני אלפיים שנה עמד על הרכס הסלעי הזה עיר
גמלא: עיר יהודית בגולן, שהאתגרה את רומא Read More »
16 ביולי 1990 קיבל הסובייט העליון של ה-SSR האוקראיני (המושב ה‑XII) את ההצהרה על ריבונות מדינת אוקראינה – מסמך מכריע שהכריז על עליונות וריבונות הרפובליקה האוקראינית בתחומי המדינה. ההצהרה לא הכריזה על פרישה מיידית מהברית המועצות, אך קבעה את עדיפות החוקים האוקראיניים, את הזכות לכוחות מזוינים עצמאיים, לבנק לאומי, למטבע עצמאי ולסטטוס נייטרלי וללא נשק
פעם ביום רוסיה בישראל היה מגיע נתניהו. אחר כך הנשיא ריבלין. אחר כך שר החוץ. ועכשיו – שר מהשורה השלישית הפוליטית. זה לא ניתוק יחסים. אבל זה כבר לא הקרבה הקודמת. בדיפלומטיה פרטים כאלה נקראים בבירור: רמת הנוכחות יורדת, ויחד איתה יורדת היכולת של רוסיה להציג את ההשפעה הקודמת בישראל. ב-11 ביוני במלון “דן תל
נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי הצהיר ב-15 ביוני 2026 כי קייב העבירה אות על נכונות להיפגש עם פוטין בשולי פסגת ה-G7 בצרפת. מדובר בפסגת “השבעה הגדולים”, המתקיימת בין ה-15 ל-17 ביוני 2026 באביאן-לה-בן, על חוף אגם ז’נבה. התאריך והמקום מאושרים על ידי הדפים הרשמיים של ארמון האליזה ומועצת האיחוד האירופי לפסגת ה-G7. לדברי זלנסקי, הפורמט נבחר
זלנסקי הציע לפוטין פגישה ב-G7: רוסיה שוב בחרה במכה במקום בשיחה Read More »
הסקנדל סביב “מעבדות הביולוגיות באוקראינה” חזר שוב לפוליטיקה האמריקאית. הפעם הסיבה הייתה החומרים שהפיצה מנהלת המודיעין הלאומי של ארה”ב, טולסי גבארד. בהם נטען כי וושינגטון כביכול מימנה בסתר יותר מ-120 מעבדות ביולוגיות ב-30 מדינות בעולם, כולל אוקראינה. אבל הסיפור התפתח במהירות שלא לפי התסריט. עיתונאים וחוקרים שמו לב: חלק מהנתונים שפורסמו נראים לא כמוצר חדש
“מעבדות ביולוגיות באוקראינה” שוב צצו בארה”ב: איך הפייק הרוסי הגיע למודיעין האמריקאי Read More »
היחסים בין אוקראינה ליהודים עשירים בדפי היסטוריה משותפים ובאישים בולטים, אשר בזמנם מילאו תפקיד משמעותי בהקמה ובפיתוח מדינת ישראל. אפרים קציר (קצ’לסקי) ביניהם נמנה אפרים קציר (קצ’לסקי) – יליד קייב, מדען ביופיזיקאי בולט ופוליטיקאי ישראלי משפיע, נשיאה הרביעי של מדינת ישראל. נולד בקייב הוא נולד בשנת 1916 בקייב, אך כבר לאחר מספר שנים עברה המשפחה
אפרים קציר (קצ’לסקי), הנשיא הרביעי של ישראל, יליד קייב, היה גם סופר, עיתונאי ואיש ציבור Read More »
חיפה מכירה ומכבדת גיבורה צנועה — ילידת זלוצ’וב (מחוז לבוב, אוקראינה). ב-12 בפברואר 2025 היא חגגה את יום הולדתה ה-90. בגן חסידי אומות העולם בחיפה, שבו מוצבים 20 אבני זיכרון עם שמות המצילים היהודים שחיו בעיר, ירוסלבה לויצקי היא היחידה שקיבלה לוח הנצחה עוד בחייה. בבית העלמין הלטיני בחיפה קבורים 11 חסידי אומות העולם. העירייה הקימה
ב מוזיאון “זיכרון העם היהודי והשואה באוקראינה“ בדניפרו נפתחה תערוכה בינלאומית “מישהו היה שכן: בחירה, התנהגות אנושית והשואה“. התערוכה נוצרה על ידי מוזיאון הזיכרון לשואה בארה”ב בוושינגטון, וכבר עצם העובדה הזו הופכת את האירוע למשמעותי לא רק עבור אוקראינה, אלא גם עבור הקשר היהודי והבינלאומי הרחב יותר. מדובר לא רק ביוזמה מוזיאלית נוספת, אלא בניסיון
