הרב הראשי של קייב ערב עבור הפקידה האוקראינית שנעצרה: מזוזה במשרד, ישראל, משפחה בראשון לציון והאנדרטה הראשונה בישראל לקורבנות הולודומור

הסגנית לשעבר של ראש לשכת נשיא אוקראינה, אירינה מודריה, נשלחה למעצר במסגרת חקירה על הלבנת מיליונים. אנטון פשדינסקי בדק מדוע הרב הראשי של קייב התערב למענה, מי מבני משפחתה גר בישראל ואילו האשמות הועלו נגדה בפועל על ידי החקירה.

מחבר: אנטון פשדינסקי

ב-25 באוגוסט 2026, בית המשפט העליון למלחמה בשחיתות באוקראינה שלח למעצר ל-60 ימים את הסגנית לשעבר של ראש לשכת הנשיא, אירינה מודריה. בית המשפט התיר לה להשתחרר לאחר הפקדת ערבות של 20 מיליון גריבנה – בערך 1.34 מיליון שקל או 447 אלף דולר.

התביעה דרשה ערבות של 150 מיליון גריבנה – כ-10 מיליון שקל או 3.36 מיליון דולר. בית המשפט הפחית את הסכום המבוקש פי שבע וחצי, אך סירב להשאיר את הפקידה לשעבר חופשייה תחת ערבות אישית.

משתתף בלתי צפוי בדיון היה הרב הראשי של קייב, יונתן בנימין מרקוביץ’. הוא הגיע לבית המשפט והצהיר שהוא מוכן לערוב לקיום חובותיה הפרוצדורליות של מודריה.

מדוע הרב התערב למען אחת הדמויות המרכזיות בחקירה אנטי-שחיתות גדולה?

השוויתי את חומרי בית המשפט, הצהרות, נסיעות רשמיות של מודריה וראיון שהיא נתנה שבעה חודשים לפני החיפושים. התברר שמרקוביץ’ לא היה אורח מקרי בבית המשפט: הוא מכיר את משפחת הפקידה לשעבר מזה זמן רב, התקין מזוזה במשרדה וקיבל אותה בקהילה היהודית בקייב.

למודריה יש גם קשר משפחתי ישיר לישראל. אמה גרה בראשון לציון, בתה היא אזרחית ישראלית ודוברת עברית שוטפת, ומודריה עצמה החזיקה סכום משמעותי בבנק ישראלי. אך הדיווחים בתקשורת האוקראינית על כך שיש לה דרכון ישראלי לא אושרו רשמית.

על מה בדיוק נשלחה אירינה מודריה למעצר

בסיפור הזה כבר נוצר בלבול חיפוש. חלק מהקוראים שואלים, “על מה נעצרה אירינה מודריה”, אחרים – “האם למודריה יש אזרחות ישראלית” ו”מדוע הרב הראשי של קייב לקח אותה תחת חסותו”. שאלות אלו קשורות לביוגרפיה אחת, אך מבחינה משפטית מתייחסות לדברים שונים לחלוטין: ישראל מסבירה את הופעת הרב בבית המשפט, והבסיס לתיק הפלילי היו פעולות בנקאיות לכאורה, השפעה על פקידים וניסיונות להסתיר ראיות.

ב-19 באוגוסט נערכו חיפושים אצל מודריה והוגש לה הודעה על חשד. אז היא לא נעצרה. הפקידה לשעבר נשארה חופשייה, הגיעה לדיונים בעצמה והצהירה על נכונותה לשתף פעולה עם החקירה.

רק ב-25 באוגוסט בית המשפט העליון למלחמה בשחיתות בחר במעצר עם אפשרות להפקדת ערבות. החלטת בית המשפט הועברה על ידי RBC-אוקראינה.

זוהי אמצעי מניעה בזמן החקירה, ולא פסק דין. בית המשפט עדיין לא החליט אם מודריה אשמה בהלבנת כספים או בהשתלטות עוינת.

מי היא מודריה ומדוע תפקידה היה כה חשוב

אירינה מודריה בת 51. חלק ניכר מהקריירה שלה היא בילתה במגזר הבנקאי, עבדה ב’פרבקס בנק’, ‘סוודבנק’ ובבנק הממשלתי ‘אושדבנק’. במאי 2022 היא הפכה לסגנית שר המשפטים של אוקראינה, ובמרץ 2024 עברה ללשכת הנשיא.

לקורא הישראלי חשוב להבין שלשכת הנשיא של אוקראינה אינה מזכירות אישית קטנה של ולדימיר זלנסקי. זהו מרכז מנהלי-פוליטי משפיע, המנהל חלק ניכר מהמדיניות הפנימית והחיצונית של המדינה.

מודריה הייתה אחראית על מדיניות משפטית, רפורמה משפטית, אינטראקציה עם משרד המשפטים, עבודה עם בתי משפט בינלאומיים, יצירת טריבונל לפשעי התוקפנות הרוסית ומנגנון לקבלת פיצויים מרוסיה.

היא לא הייתה פוליטיקאית ציבורית ברמת שר, אך הייתה לה גישה לאנשים שמקבלים החלטות במערכת המשפט והאכיפה. החקירה סבורה שהניסיון הבנקאי, ההשפעה התפקידית והקשרים במשרד המשפטים הפכו את מודריה לשימושית עבור הארגון הפלילי לכאורה.

ב-19 באוגוסט ולדימיר זלנסקי פיטר אותה מיד לאחר החיפושים. מאוחר יותר הצהיר הנשיא שהקלטות השיחות שפורסמו היו מספיקות עבורו לקבלת החלטה פרסונלית, אף על פי שהוא סבור שדיון באשמתה של הכפופה לשעבר לפני פסק דין הוא לא נכון.

מה זה NABU, SAP ו-VAKS

את התיק חוקרים הלשכה הלאומית למלחמה בשחיתות של אוקראינה והתביעה המיוחדת למלחמה בשחיתות.

NABU הוא גוף חקירה עצמאי העוסק בשחיתות בקרב בכירים, חברי פרלמנט, שופטים ומנהלי חברות ממשלתיות. עבור הקורא הישראלי, הקרוב ביותר אך לא מדויק מבחינה משפטית הוא יחידת ‘להב 433’: המשימות דומות חלקית, אך הסמכויות והכפיפות שונות.

SAP היא תביעה מיוחדת, שתובעים שלה מלווים את חקירות NABU ותומכים בתביעה בבית המשפט.

VAKS הוא בית המשפט העליון למלחמה בשחיתות, שנוצר במיוחד לטיפול בתיקים כאלה. בית המשפט הזה שלח את מודריה למעצר.

הפרק הכספי המרכזי מסווג לפי סעיף 3 של סעיף 209 לחוק הפלילי של אוקראינה – הלבנת רכוש שהושג בדרכים פליליות, על ידי קבוצה מאורגנת או בהיקף גדול במיוחד. במקרה של פסק דין מרשיע סעיף זה קובע 8 עד 12 שנות מאסר, חילוט רכוש ואיסור על החזקת תפקידים מסוימים.

כיצד הפכה הערבות לשר לשעבר לתיק פלילי חדש

הפרק המרכזי קשור להרמן גלושצ’נקו – שר האנרגיה לשעבר ולאחר מכן שר המשפטים של אוקראינה. הוא הפך לדמות מרכזית בחקירה אחרת של NABU בשם ‘מידאס’.

בקיץ 2026 בית המשפט הפחית את הערבות של גלושצ’נקו מ-200 ל-150 מיליון גריבנה. לפי גרסת החקירה, לאחר מכן קבוצה של פקידים, חברי פרלמנט לשעבר, אנשי עסקים ועובדי בנקים החלה לאסוף מזומנים ולחפש דרך להציגם ככספים חוקיים של חברות.

בין ה-22 ל-24 ביוני, המזומנים לכאורה הובאו בשקים ובקופסאות למשרד בקייב של חברת ‘מטרובוד’, הקשורה לחבר הפרלמנט לשעבר והקבלן מקסים מיקיטס.

החקירה שחזרה ארבעה משלוחים:

• 50 מיליון גריבנה;
• עוד 10 מיליון;
• 70 מיליון;
• 20 מיליון אחרונים.

הכספים הועברו למה שנקרא מרכז המרה. זו רשת של חברות ויזמים, שדרכן המזומנים הופכים לתשלומים פורמליים ללא מזומן, במסווה של תשלום עבור סחורות, שירותים או החזר הלוואות.

לפי חומרי אחד מהחלטות בית המשפט, רק לחשבון חברת ‘גירן קונסטרקט’ נכנסו תוך מספר ימים 72.089 מיליון גריבנה. לשם כך בוצעו 137 פעולות מ-68 חברות ואנשים פרטיים – יזמים.

אדם פרטי – יזם, או פופ, הוא צורת עבודה אוקראינית של אדם בשמו ללא יצירת חברה נפרדת. הקרוב ביותר לישראלי הוא עצמאי, למשל עוסק פטור או עוסק מורשה, אף על פי שמבחינה משפטית מערכות אלו אינן זהות.

עוד 40.1 מיליון גריבנה, לפי גרסת החקירה, הועברו דרך ‘ווסטוקטרנסלוגיסטיקה’ במסווה של הלוואות.

מי העביר 150 מיליון לחשבון בית המשפט

בסופו של דבר, הערבות עבור גלושצ’נקו הופקדה על ידי ארבע חברות:

• ‘גירן קונסטרקט’ – 87 מיליון גריבנה;
• ‘טטרס אופטימה’ – 54 מיליון;
• ‘סקייט ריטייל’ – 5 מיליון;
• ‘פלט סרוויס’ – 4 מיליון.

הסכום הכולל היה בדיוק 150 מיליון גריבנה.

כאן מצאתי אי דיוק חשוב שכבר מופץ בפרסומים. לפעמים נטען שכל הכספים עברו דרך הבנק הממשלתי Sense Bank. זה לא נכון.

מתוך 87 מיליון שהועברו על ידי ‘גירן קונסטרקט’, 46 מיליון עברו דרך Sense Bank, ועוד 41 מיליון דרך PUMB, בנק אוקראיני גדול אחר. תנועת הכספים מתוארת בפירוט בחומר המבוסס על החלטת בית המשפט.

לכן הניסוח המדויק נראה כך: הבנק הממשלתי Sense Bank שימש לביצוע חלק מהפעולות, אך לא כל הערבות.

איזו תפקיד מייחסת החקירה למודריה

NABU לא טוען שמודריה נשאה בעצמה שקים עם מזומנים או העבירה את כל הכספים מחשבונה הבנקאי.

לפי גרסת התביעה, תפקידה היה להשתמש בתפקידה, בניסיון הבנקאי ובקשרים. החקירה סבורה שאנשים שלא נקראו בפומבי מלשכת הנשיא הטילו עליה לעזור בהפקדת הערבות ובקביעת שליטה לא פורמלית על הנהלת הבנק הממשלתי Sense Bank.

Sense Bank הוא הבנק האוקראיני לשעבר ‘אלפא-בנק’. לאחר הפלישה הרוסית המלאה והטלת סנקציות על הבעלים הרוסים הקודמים מיכאיל פרידמן ופטר אבן, הבנק הולאם בשנת 2023. כיום הוא שייך למדינה באמצעות משרד האוצר של אוקראינה.

באחת ההקלטות מקסים מיקיטס מסביר למודריה את המנגנון המשוער לביצוע התשלומים: “הבחורה שם תלחץ על הכפתור כשצריך”. בתגובה קול נשי שואל מתי אפשר יהיה להביא את הכספים.

לפי גרסת NABU, הנהלת הבנק הייתה אמורה ליצור ‘חלון ידני’, כדי שהתשלומים של החברות הקשורות לא ייעצרו על ידי המעקב הפיננסי – מערכת בדיקת פעולות להלבנת כספים אפשרית.

עבור NAחדשות – חדשות ישראל כאן עקרונית הגבול בין מה שניתן לבדוק במסמכים לבין פרשנות השיחות. העברות החברות לחשבון בית המשפט אכן התקיימו. אך האם מודריה הבינה את מקור הכספים הפלילי והאם ניהלה את מעבר התשלומים – זה עדיין צריך להוכיח התביעה.

מדוע התיק רחב בהרבה מהעברות בנקאיות

“פורסט גאמפ” – לא רק סיפור על ערבות לשר לשעבר. בחומרי החקירה מתוארת ארגון פלילי לכאורה, שלפי גרסת NABU ו-SAP, נוהל על ידי חבר הפרלמנט לשעבר מקסים מיקיטס וחבר הפרלמנט הנוכחי ודים סטולר.

מיקיטס – נשיא לשעבר של חברת הבנייה ‘אוקרבוד’ ודמות מרכזית בתיקים פליליים אוקראיניים. סטולר – חבר פרלמנט, לשעבר נציג מפלגה פרו-רוסית אופוזיציונית, ומשתתף משפיע בשוק הנדל”ן בקייב.

החקירה טוענת שהקבוצה ניסתה לקבל שליטה על חברות ומבנים יקרים באמצעות:

• מסמכים משפטיים מזויפים;
• התערבות האקרים ברשומות ממשלתיות;
• בעלים ומנהלים פיקטיביים;
• קשרים במשרד המשפטים;
• לחץ על שופטים, תובעים ופקידי ממשלה.

בין המטרות מופיעות חברות ‘פילוסופיה של פיתוח’, ‘בודמונטז’סרוויס 1’, ‘משאבים אזוריים’ וקבלן גדול ‘אוקרגידרו-אנרגובוד’.

החקירה סבורה שבאוקטובר 2025 האקרים תחת מסווה של רושמי מדינה שינו את המידע על הבעלים של שתי חברות. לאחר מכן החברות נרשמו על שמם של אנשים מסביבתו של מיקיטס, כולל הנהג והמאבטח שלו.

מה מייחסים למודריה בפרקי ההשתלטות

למודריה מייחסת החקירה שימוש בהשפעה על משרד המשפטים.

כאשר הבעלים החוקיים של ‘פילוסופיה של פיתוח’ החלו לערער על שינוי הבעלות, מודריה לכאורה ייעצה למיקיטס עם מי מהנהלת משרד המשפטים יש לדבר כדי לקבל החלטה ‘נכונה’.

התביעה טוענת שהיא ידעה על השימוש באקרים ונתנה הנחיות לגבי איזה אדם צריך להופיע ברשומות המדינה כבעלים החדש.

פרק אחר נוגע לחברת ‘משאבים אזוריים’, שהחזיקה בכמה מבנים יקרים במרכז קייב. החקירה טוענת שמיקיטס התכוון להשתמש בהחלטה משפטית מזויפת, ומודריה הייתה אמורה להשפיע על פקידים מוכרים במשרד המשפטים.

באחת ההקלטות שהוקראו לבית המשפט קול נשי אומר: “אם פרנס שמרה את כל מה שכתבתי לה, אני גמורה”. ככל הנראה, מדובר בסגנית שר המשפטים ילנה פרנס.

עם זאת, מאוחר יותר הצהירה מודריה למיקיטס שהיא לא ידעה על התוכנית לזייף את ההחלטה המשפטית. תגובה זו חשובה להגנה, שכן היא מראה על פער אפשרי בין פעולותיהם של דמויות אחרות לבין מה שהיה ידוע לה עצמה.

הגרסה המפורטת של התביעה, עמדת המשתתפים ותוכן ההקלטות הושוו בניתוח של המגזין Babel.

מבחינה משפטית יש לנקוט בזהירות. בהודעות הפתוחות ביחס לפרק הכספי נקבע סעיף על הלבנת כספים. השתלטות, השפעה על משרד המשפטים והשתתפות בארגון פלילי מתוארים כתפקיד המשוער של מודריה בחקירה הגדולה. אי אפשר לטעון אוטומטית שכבר הוגש נגדה חשד בכל סעיף של התיק כולו.

מאיפה התביעה לקחה את הערכת הנכסים ב-250 מיליון

התובע של SAP ויטלי גרצ’ישקין הצהיר שבידי מודריה עשויים להיות נכסים בשווי של יותר מ-250 מיליון גריבנה – כ-16.7 מיליון שקל או 5.6 מיליון דולר.

התביעה לקחה בחשבון נכסים נדל”ניים מוצהרים, חשבונות בנק, ניירות ערך, רכבים ותכשיטים, וכן רכוש שהתביעה סבורה שלא הוצהר.

בבית המשפט הוקרא שיחה שבה מיקיטס לכאורה אמר שהשאיר למודריה כמעט 4 מיליון דולר. התובע גם הזכיר תשלומים משוערים בסך 20-30 אלף דולר בחודש.

קו נפרד נוגע לבתה של הפקידה לשעבר. לפי גרסת SAP, מיקיטס הבטיח לשלם עבור לימודיה ומגוריה בארה”ב – עד 250 אלף דולר בשנה. טענות אלו של התביעה מובאות על ידי RBC-אוקראינה.

לא 4 מיליון דולר, לא תשלומים חודשיים ולא תשלום עבור לימודים עדיין לא הוכרו על ידי בית המשפט כהכנסות לא חוקיות של מודריה. התביעה השתמשה בסכומים אלו כדי להצדיק את היכולות הכספיות של החשודה והערבות של 150 מיליון גריבנה.

בית המשפט הסכים עם הצורך במעצר, אך קבע ערבות של 20 מיליון.

מדוע התביעה חששה מבריחה והשמדת ראיות

SAP ציינה כמה סיכונים פרוצדורליים.

הראשון – אפשרות יציאה מאוקראינה. התביעה מסתמכת על קרובי משפחה של מודריה בחו”ל, יכולותיה הכספיות וקשרים משוערים בקרב עובדי שירות הגבול של אוקראינה.

השני – השמדת או הסתרת ראיות. בשיחות שהוקראו נדונו מספרים זרים, החלפת כרטיסי SIM, ניקוי טלפונים ומסנג’ר מאובטח Threema.

באחד הפרקים מיקיטס אומר למודריה: “קרעי אותה, החביאי איפשהו. וגם את Threema צריך למחוק ולהתקין מחדש”.

החקירה טוענת שבאביב חברי הקבוצה ציפו לחיפושים, בדקו את המקומות להאזנה והסירו מידע. לפי גרסת SAP, מודריה העבירה מזוודה עם תכשיטים למקום אחר ודנה כיצד להסתיר את ה-Range Rover ואת מקום מגוריה בפועל ממעקב אחר אורח חיים.

הסיכון השלישי – השפעה על עדים, עובדי משרד המשפטים, אנשי אכיפת חוק ושופטים. התביעה הסתמכה על שיחות על קשרים של מודריה בבית המשפט העליון ועל יכולותיה לעזור למיקיטס בתהליכים אחרים.

שילוב הסיכונים המשוערים הללו היה הבסיס לדרישת המעצר. קיומה של אם בישראל אינו מהווה פשע או הוכחה להכנה לבריחה.

מה הציע הרב מרקוביץ’ בפועל

ב-24 באוגוסט הגיע לבית המשפט יונתן בנימין מרקוביץ’ – הרב הראשי של קייב, שליח תנועת חב”ד ומנהל המרכז היהודי ‘בית מנחם’.

מרקוביץ’ הצהיר שהוא מכיר את מודריה כמה שנים. לדבריו, היא ביקרה בקהילה כדי להתפלל ו’להיות בקשר עם הקב”ה’. הרב הביע ביטחון שהפקידה לשעבר תגיע לבית המשפט ו’לא תאכזב לא את הקהילה, לא אותי ולא את המדינה’. נאומו מתואר על ידי ערוץ 24.

ערבות אישית בהליך הפלילי האוקראיני אינה אומרת שהרב התכוון להפקיד במקום מודריה 150 מיליון גריבנה.

לפי סעיף 180 לחוק סדר הדין הפלילי של אוקראינה, הערב מתחייב בכתב לעקוב אחר קיום דרישות בית המשפט על ידי החשודה ולהבטיח את הופעתה. אם בית המשפט סומך על הערב, אמצעי זה יכול להחליף מעצר או ערבות.

בית המשפט הקשיב למרקוביץ’, אך בחר במעצר.

הערב השני רצה להיות חייל סרגיי קובלנקו. בעבר הוא עבד עם מודריה במגזר הבנקאי והודיע שהיא עזרה ליחידה הצבאית שבה הוא משרת כעת.

הפרט החשוב ביותר נמצא בראיון לפני התיק הפלילי

הצהרתו של מרקוביץ’ הייתה יכולה להישאר נאום רגיל של ערב, אילולא הראיון של מודריה, שהוקלט ב-19 בינואר 2026 – שבעה חודשים לפני החיפושים ובית המשפט.

הוא נערך על ידי דוד פישמן, פרופסור להיסטוריה יהודית ב-Jewish Theological Seminary ומנהל התוכנית לחקר הארכיונים היהודיים באוקראינה.

בראיון הזה מודרה עצמה סיפרה שמרקוביץ’ הגיע אליה למשרד. הם דיברו על ישראל, ולאחר מכן הרב ציין שאין מזוזה על הדלת.

בביקור הבא מרקוביץ’ הביא מזוזה וביצע את הטקס המתאים. לדברי מודרה, הרב ואשתו, הרבנית אינה, המשיכו לבקר אותה מדי פעם.

משפחת מודרה, כפי שהיא טוענת, מציינת את כל החגים היהודיים.

דווקא הראיון הזה מראה שמרקוביץ’ לא התחייב עבור פקידה שהכיר לפני הישיבה. היחסים שלהם התקיימו זמן רב לפני חקירת ‘פורסט גאמפ’.

אבל ההתחייבות של הרב מאשרת רק היכרות ואמון אישי. זה לא מהווה מסקנה על חוקיות הפעולות הבנקאיות או חפותה של מודרה.

שורשים יהודיים ומשפחה שנהרגה בשואה

בראיון לפישמן, מודרה כינתה את עצמה בפומבי יהודייה.

סבתה מצד אמה נקראה בסיה גרשונובנה שטרסר, וסבא רבא שלה, לדברי מודרה, היה רב. הוריה, אחיה ואחיותיה של הסבתא נרצחו בשואה במקום שהיא כינתה ‘באבי יאר המקומי’.

הסבתא שרדה כי ב-1941 שירתה בחזית. מודרה סיפרה שבילדותה הסובייטית נאסר עליה לדבר על המוצא היהודי של המשפחה: זה יכול היה ליצור בעיות לקרובים.

על יחסיה למדינה היא אמרה בצורה ברורה: ‘אני רואה את עם ישראל גם כעם שלי’.

השתתפותה בחיים היהודיים מאושרת גם באירועים ציבוריים. ב-29 באפריל 2025 מודרה נאמה ב-AJC Global Forum בניו יורק והודתה לוועד היהודי האמריקאי על הסיוע לאוקראינה. נאומה מאושר על ידי האתר הרשמי של נשיא אוקראינה.

באוגוסט היא השתתפה באירועים לציון עשור ליישוב היהודי אנטבקה, הקשור לרב משה אסמן. בינואר 2026 נכחה בטקס זיכרון לקורבנות השואה בבאבי יאר, ובאביב – בחגיגות פורים ופסח בקהילה של מרקוביץ’.

אין לבלבל בין שני הרבנים. מרקוביץ’ עומד בראש קהילת חב”ד ‘בית מנחם’ בקייב. משה אסמן קשור לבית הכנסת המרכזי של קייב ואנטבקה ומשתמש גם בתואר הרב הראשי של אוקראינה. במדינה פועלות במקביל כמה מבנים דתיים יהודיים גדולים.

אמא בראשון לציון ובת – אזרחית ישראל

הקשר המשפחתי הישיר ביותר של מודרה עם ישראל מאושר על ידי דבריה שלה.

ב-1999 אמא של מודרה הגישה מסמכים לעלייה ועברה לישראל. כיום היא גרה בראשון לציון.

בתה של מודרה עברה לישראל בגיל 13 וסיימה כאן את בית הספר התיכון. יש לה אזרחות ישראלית, היא מדברת עברית שוטפת. מאוחר יותר היא התקבלה לאוניברסיטת דרום פלורידה בארה”ב.

מודרה סיפרה שבתה תמכה בפומבי בישראל וענדה סמל סולידריות עם בני ערובה ישראלים.

כך, אזכור התביעה של קרובי משפחה בחו”ל יש לו תוכן קונקרטי: האם גרה בישראל, והבת לומדת בארה”ב והיא אזרחית ישראל.

האם יש למודרה אזרחות ישראלית

מאז 2024 הופיעו בפרסומים אוקראיניים טענות שלמודרה יש לכאורה דרכון ישראלי. אתרים מסוימים אף ציינו את מספר המסמך המשוער.

לא מצאתי אישור רשמי: לא הצהרות של רשויות ישראליות, לא עותק מאומת של הדרכון, ולא תשובה שפורסמה ממשרד נשיא אוקראינה.

ל-נאנובסטי – חדשות ישראל זו בדיקה עקרונית, שכן מוצא יהודי, זכות לעלייה ואזרחות שכבר הוסדרה הם שלושה נסיבות משפטיות שונות.

מאושר הדבר הבא: אמא של מודרה עלתה וחיה בראשון לציון, והבת היא אזרחית ישראל. אזרחות ישראלית של מודרה עצמה נותרה גרסה לא מאושרת של התקשורת.

לכתוב שהיא אזרחית ישראל כעובדה מבוססת אי אפשר.

חשבון ישראלי לא מוכיח קיום דרכון

למודרה היה רשמית חשבון בנק בבנק לאומי בתל אביב.

בהצהרה לשנת 2022 היא ציינה בו $224,466 ו-24,671 שקל. הבנק וכתובתו בתל אביב מצוינים במפורש בהצהרה האלקטרונית של מודרה.

בהצהרה לשנת 2025 צוין 765,267 שקל – כ-250 אלף דולר – בחשבון בנק בחו”ל. ניתן לראות את הסכום בנתונים שפורסמו של ההצהרה.

חשבון בנק בישראל לא מוכיח קיום אזרחות ישראלית. הוא גם לא מהווה בעצמו סימן לפשע: הכסף דווח למדינה האוקראינית.

עבור התביעה החשבון הזה חשוב מסיבה אחרת – כחלק מהערכת היכולות הפיננסיות של מודרה והיכולת הפוטנציאלית לחיות מחוץ לאוקראינה.

לפחות שתי נסיעות רשמיות לישראל

במקורות פתוחים ניתן היה לאשר לפחות שני ביקורים רשמיים של מודרה בישראל.

ב-3 בדצמבר 2025 מודרה הייתה חלק ממשלחת ממשלתית בפתיחת האנדרטה הראשונה בישראל לקורבנות הולודומור. האנדרטה הוקמה בגן הוורדים Wohl בירושלים ליד הכנסת ובית המשפט העליון. הרכב המשלחת מאושר על ידי המוזיאון הלאומי להולודומור.

במהלך הביקור הזה אוקראינה וישראל חידשו את עבודת הוועדה המשותפת לשיתוף פעולה כלכלי-מסחרי לאחר הפסקה של ארבע שנים.

בראיון לThe Jerusalem Post מודרה כינתה את העיקרון היהודי תיקון עולם – תיקון העולם – כמוטו שלה והזמינה חברות ישראליות להשתתף בשיקום אוקראינה.

ב-5 ביולי 2026 היא שוב הייתה בירושלים, הפעם בראש משלחת אוקראינית. מודרה נפגשה עם סגן מנכ”ל משרד החוץ של ישראל יובל פוקס והשר זאב אלקין.

הצדדים דנו בטכנולוגיות הגנה, סנקציות, מסחר, השקעות, שיקום אוקראינה והכנה לציון 85 שנה לטרגדיית באבי יאר. מודרה הציעה לישראל לשקול הצטרפות למערכת בינלאומית לפיצויים לאוקראינה על נזק מהתוקפנות הרוסית. נאנובסטי כבר סיפרו בפירוט על הביקור הזה.

במהלך הביקור ביולי היא שוב הניחה פרחים באנדרטת הולודומור, שעזרה לפתוח בדצמבר 2025 – שבעה חודשים קודם לכן.

על מה מבוססת ההגנה

מודרה דוחה מעורבות בהלבנת 150 מיליון גריבנה וארגון פשע.

עורכי דינה טוענים שהתביעה מוציאה משפטים בודדים מתוך שיחות פרטיות ממושכות. לדברי מודרה, מתוך 237 פרקים, 232 הוקלטו באמצעות מיקרופון של אדם שהיא סמכה עליו והייתה איתו בקשרים קרובים.

ההגנה מצביעה על כך שהחקירה לא הראתה שמודרה קיבלה 150 מיליון, חתמה על חוזים פיקטיביים או העבירה כסף לחשבון בית המשפט.

הצהרות נפרדות על 4 מיליון דולר, תשלומים ומימון הבת שייכות למיקיטס. עצם העובדה שאדם אחד דיבר על העברת כסף לא מוכיחה את קבלתם על ידי אחר.

מודרה גם מציינת שלאחר החיפושים לא הסתתרה, לא ניסתה לעזוב את אוקראינה והופיעה בעצמה בבית המשפט.

עורכי הדין טוענים שמיקיטס יכול היה להפעיל עליה לחץ והקליט שיחות ללא ידיעתה. חלק מההקלטות ששימשו לתיאור תפקידה המשוער נעשו בכלל ללא השתתפות מודרה.

מה כבר נקבע ומה עוד יש להוכיח

נקבע ש-150 מיליון גריבנה אכן נכנסו לחשבון בית המשפט כערבות עבור הרמן גלושצ’נקו. ידועות החברות שהעבירו את הכסף והבנקים שדרכם עברו התשלומים.

נקבע שמודרה דיברה עם מיקיטס, היה לה ניסיון משמעותי בתחום הבנקאות והיא החזיקה בתפקיד הקשור למדיניות משפטית ומשפטית.

מאושרים שורשיה היהודיים, קשריה עם הרב מרקוביץ’, אמא בראשון לציון, אזרחות ישראלית של הבת, חשבון בנק ונסיעות רשמיות לישראל.

אבל עדיין לא נקבע בפסק דין שמודרה ידעה על מקור הכסף הפלילי, ניהלה את ביצוע התשלומים, קיבלה מיליונים ממיקיטס או הייתה חלק מארגון פשע.

לא מאושרת גם קיומה של אזרחות ישראלית משלה.

דווקא ההפרדה הזו לא מאפשרת להפוך חקירה מורכבת או לפסק דין מרשיע לפני המשפט או לסיפור על פקידה חפה מפשע שנרדפת רק בגלל שיחות של אחרים.

ביוגרפיה יהודית אינה מהווה לא אישום ולא הצדקה

שורשיה היהודיים של מודרה, בת עם אזרחות ישראלית, אמא בראשון לציון, מזוזה במשרד והשתתפות בחיי הקהילה מסבירים מדוע הרב מרקוביץ’ מכיר אותה והסכים להיות ערב לה.

הנסיבות הללו לא מוכיחות את האישומים של נאב”ו. אבל הן גם לא יכולות לשמש כהצדקה אוטומטית.

לא נכון להפוך את עניינה של פקידה בודדת לעלילה על ‘השפעה יהודית’ על השלטון האוקראיני. החקירה עוסקת בפעולות בנקאיות ספציפיות, התערבות לכאורה ברישומים ממשלתיים, קשרים עם פקידים ותוכן שיחות מוקלטות – לא במוצא האתני של החשודה.

השאלה המרכזית כעת אינה מדוע אירינה מודרה קשורה לישראל. החלק הזה בביוגרפיה שלה מאושר די טוב.

בית המשפט יצטרך לקבוע דבר אחר: האם היא השתמשה בתפקיד ובקשרים בנקאיים להלבנת כסף ולהשתלטות על עסקים או שהחקירה הרכיבה את ‘תפקידה הפלילי’ מהצהרות של מיקיטס, פעולות של אחרים ומשפטים שהוצאו מהקשרם.

בינתיים יש רק אמצעי מניעה: 60 ימים במעצר עם אפשרות להפקיד 20 מיליון גריבנה. אין פסק דין מרשיע, וחזקת החפות ממשיכה לפעול.

….
ישראל החלה רשמית בהכנות ל”2000 שנות הטבילה של ישוע המשיח” בשנת 2030 — על מה מדובר? - 25.08.2026 - Новости Израиля

בריטניה פתחה לאוקראינה את הדרך להרכבת טילים ארוכי טווח: מה זה SCALP ולמה זה עדיין לא מפעל מוכן - 25.08.2026 - Новости Израиля

הרב הראשי של קייב ערב עבור הפקידה האוקראינית שנעצרה: מזוזה במשרד, ישראל, משפחה בראשון לציון והאנדרטה הראשונה בישראל לקורבנות הולודומור - 25.08.2026 - Новости Израиля