אוקראינה יוצאת למפרץ: מדוע הדו”ח החדש של זלנסקי בוודאי לא ימצא חן בעיני איראן

פרסום הדו”ח החדש שהוצג על ידי ולדימיר זלנסקי במסגרת המועצה לביטחון לאומי והגנה, מראה על שינוי משמעותי במדיניות החוץ והביטחון של אוקראינה. קייב נראית פחות ופחות כמדינה שמבקשת רק הגנה מבעלי בריתה, ויותר ויותר מציגה את עצמה כמדינה המסוגלת לייצא ניסיון צבאי ממשי. מדובר לא באריזה דיפלומטית יפה, אלא בכישורים מעשיים: התמודדות עם רחפנים, הגנה על נתיבי ים, הכשרת צבאות שותפים ויצירת מערכות ביטחון יציבות באזורים שבהם מחיר הטעות גבוה מדי.

לישראל הנושא הזה חשוב מכמה סיבות. ראשית, המזרח התיכון חי זה מכבר בלוגיקה של מלחמת רחפנים, איומי פרוקסי והתקפות על תשתיות קריטיות. שנית, כל חיזוק של הנוכחות האוקראינית במדינות המפרץ הפרסי משנה באופן בלתי נמנע את מאזן הקשרים בין השחקנים האנטי-איראניים. ושלישית, עצם הרעיון שאוקראינה מתחילה לספק לא רק אותות פוליטיים אלא גם פתרונות קונקרטיים להגנה, כבר הופך את קייב לשחקן בולט יותר בארכיטקטורת הביטחון האזורית.

אוקראינה כבר לא רק מבקשת נשק, אלא גם מציעה הגנה

לפי תוכן הדו”ח שזלנסקי פרסם בעקבות עבודתו של מזכיר המועצה לביטחון לאומי והגנה רוסטם אומרוב, קייב שמה דגש על הפיכת הניסיון הקרבי למשאב ייצוא. מדובר בדיוק בכישורים שנרכשו בתנאי מלחמה גדולה: התמודדות עם איומים אוויריים, יירוט רחפני קמיקזה, בניית הגנה מדורגת ושימוש בפלטפורמות ימיות בלתי מאוישות נגד אויב עדיף.

זה רגיש במיוחד למדינות המזרח התיכון והמפרץ הפרסי. עבורן, ביטחון נתיבי הסחר, הגנה על נמלים, מסופים, מתקני אנרגיה ומיצרים אינם נושא תיאורטי, אלא שאלה של יציבות כלכלית והישרדות פוליטית. אם הצד האוקראיני אכן מציע לשותפים לא ייעוץ מופשט אלא פתרונות שכבר נוסו, העניין בשיתוף פעולה כזה נראה מובן לחלוטין.

רחפנים, ים והתמחות אוקראינית חדשה

המשמעות העיקרית של הקורס החדש של קייב היא שאוקראינה מוכרת לא אידיאולוגיה אלא פרקטיקה. היא מציעה למדינות אסיה והמזרח התיכון ניסיון שנרכש תחת מכות מתמשכות, כאשר מחיר כל טעות טכנולוגית נמדד בחיים, באובייקטים הרוסים ובאובדן שליטה על המרחב.

שני כיוונים נראים חשובים במיוחד. הראשון – התמודדות עם איומים אוויריים, כולל התקפות רחפנים מסיביות ונחילי רחפנים. השני – ביטחון ימי, שבו הניסיון האוקראיני בים השחור התברר כדרוש באופן בלתי צפוי הרבה מעבר לאירופה. עבור מדינות שחוששות מהתקפות על מכליות, לוגיסטיקה בנמלים ונתיבים אסטרטגיים, ידע כזה הופך לסחורה כמעט מהדרגה הגבוהה ביותר.

ראוי לציין גם את רשימת המדינות שכבר נבנו עמן קשרי הגנה ישירים, לפי הדו”ח. אם בקונפיגורציה זו אכן מופיעות ערב הסעודית, איחוד האמירויות, קטאר, ירדן, טורקיה, עומאן, כווית, בחריין, סוריה ועיראק, אז מדובר לא בפעילות דיפלומטית חד פעמית, אלא בניסיון להשתלב במעגל אזורי גדול.

מדוע הפנייה הזו נוגעת ישירות לישראל

עבור הקהל הישראלי, העלילה הזו לא מסתכמת בשאלה האם אוקראינה מחזקת את עמדותיה בזירה הבינלאומית. הרבה יותר חשוב דבר אחר: איך זה משפיע על מאזן הכוחות סביב איראן ועל מערכת ההרתעה במרחב המזרח תיכוני הרחב יותר.

טהראן שמה במשך שנים רבות דגש על כלים אסימטריים של לחץ – רחפנים, טילים, איומים ימיים, קבוצות פרוקסי והתקפות על נתיבי סחר דרך בעלי ברית. לכן כל הרחבה של שיתוף הפעולה בין אוקראינה למדינות ערביות במפרץ בתחום ההגנה נגד רחפנים והגנה ימית פועלת אוטומטית נגד המודל האיראני של לחץ. כאן מופיע המשמעות הפוליטית של הכותרת: באיראן קורס כזה של קייב באמת לא יעורר התלהבות.

אוקראינה נכנסת למקומות שבהם איראן רגילה ללחוץ באמצעות פחד

אם מדריכים, אנליסטים ומומחים צבאיים אוקראינים עוזרים לשותפים אזוריים לבנות הגנה מפני התקפות רחפנים ולחזק את ביטחון נתיבי הים, זה מפחית את היעילות של השיטות שעליהן איראן והכוחות הקשורים אליה הסתמכו באופן מסורתי כדרך להשפעה. עבור טהראן זה לא נעים לא רק במובן הצבאי אלא גם במובן הפוליטי.

האסטרטגיה האיראנית נבנתה זמן רב על כך שניתן להגדיל את האיום בעלות יחסית נמוכה, ומחיר ההגנה עבור היריב יהיה גבוה. אוקראינה מציעה תשובה מעשית בדיוק למודל כזה של מלחמה. וככל שהניסיון הזה מועבר בהצלחה למדינות המזרח התיכון, כך נחלשת הלוגיקה של ההפחדה האיראנית.

זו הסיבה ש-NAחדשות — חדשות ישראל | Nikk.Agency שמה לב לא רק לדיפלומטיה האוקראינית כשלעצמה, אלא גם לתהליך עמוק יותר. מול עינינו נוצרת רשת אינטראקציה חדשה, שבה קייב מתחילה להיתפס לא כמשתתפת אירופית מרוחקת במלחמה עם רוסיה, אלא כספקית פתרונות לאזורים החיים תחת איום של חוסר יציבות רחפנית, טילית וימית.

מה המשמעות של שליחת מומחים אוקראינים למדינות המפרץ

בדו”ח הושם דגש מיוחד על כך שיותר מ-200 מומחים צבאיים אוקראינים כבר חולקו בין חמש מדינות המפרץ הפרסי. זה נראה כמו מעבר ממשא ומתן והצהרות לנוכחות מעשית במקום. וכאשר מומחים כבר עובדים בתוך מערכות המדינות השותפות, פורמט שיתוף הפעולה משתנה באופן איכותי: הוא הופך לא סמלי אלא אופרטיבי.

לישראל יש כאן שני מסקנות מידיות. מצד אחד, חיזוק יכולת ההגנה של מדינות ערביות שחוששות מחוסר יציבות איראנית משחק באופן אובייקטיבי על הרתעת האיום הכללי. מצד שני, הרחבת מספר השחקנים הצבאיים והטכניים באזור הופכת את מערכת הביטחון המזרח תיכונית לעוד יותר רב-שכבתית, ולכן דורשת קריאה אסטרטגית מדויקת יותר של התהליכים.

מה קייב רוצה להשיג ומה זה מוביל

חשובה גם המסגרת הרחבה יותר. לפי הרטוריקה, אוקראינה מנסה לבסס את עצמה לא רק כקבלת סיוע, אלא כאחד השותפים הביטחוניים המרכזיים עבור אירופה, המזרח התיכון וחלק ממדינות אסיה. זו כבר לא דיפלומטיה של הישרדות, אלא דיפלומטיה של הרחבת השפעה דרך כישורים שנבדקו במלחמה.

על רקע זה, העבודה על הסכמי ביטחון חדשים באירופה משלימה את הווקטור המזרח תיכוני. קייב שואפת בבירור לאסוף כמה קווי תמיכה בבת אחת: אירופיים, מזרח תיכוניים, אסיאתיים ואולי גם אפריקניים. אסטרטגיה כזו נותנת לאוקראינה לא רק קשרים חדשים אלא גם תפקיד חדש בעולם שבו ניסיון צבאי הופך יותר ויותר לנכס ייצוא.

לישראל המגמה הזו ראויה לתשומת לב רבה ביותר. קייב נכנסת לאזורים רגישים שבהם בעבר שלטו צבאות מקומיים, ספקים מערביים ומרכזי כוח אזוריים. אם הנוכחות האוקראינית במגזרים אלה תתחזק, זה ישנה לא רק את מעמדה של אוקראינה עצמה, אלא גם את כל הקונפיגורציה של ההרתעה האנטי-איראנית.

בסופו של דבר, המסקנה העיקרית נראית כך: הדו”ח שפורסם מציג את אוקראינה כמדינה שרוצה למכור לא חמלה למלחמתה, אלא את תוצאת ההתאמה הקרבית שלה. ולמזרח התיכון זו כבר לא רק חדשות מאירופה, אלא אות לכך שעל לוח השחמט האזורי הופיע שחקן פעיל נוסף עם ניסיון מבוקש ביותר.

….
הפורום הפטרבורגי הראה את הרשעיזם ללא מסכה: מלחמה גרעינית כתסריט ‘טוב’ עבור רוסיה - 05.06.2026 - Новости Израиля

הבלוף של פוטין נסדק: אוקראינה הגיבה במכתב, ו’אורשניק’ הפך לסמל של חוסר אונים - 05.06.2026 - Новости Израиля

מגן אוקראינה היהודי צבי הירש מאודסה מת בקרב על אוקראינה – הוא חלם על מסעדה, אך בחר בחזית - 04.06.2026 - Новости Израиля