הוגשו 38 רשימות לבחירות לכנסת ה-26 — מהליכוד, אייזנקוט והאיחוד של בנט עם לפיד ועד ל’פיראטים’, ‘גן עדן’ ומועמד עם כתר. אך השאלה המרכזית אינה באקזוטיקה: מספר מפלגות קטנות נמצאות קרוב לאחוז החסימה של 3.25%, ותוצאותיהן עשויות לשנות את הרכב הממשלה הבאה של ישראל.
מחבר: לב ורשבסקי
ב-8 בספטמבר 2026 הסתיימה הגשת הרשימות לבחירות לכנסת ה-26 בישראל. ועדת הבחירות המרכזית קיבלה 38 בקשות. ההצבעה נקבעה ל-27 באוקטובר 2026, אך עדיין מוקדם לדבר על 38 משתתפים: ועדת הבחירות צריכה לבדוק את המועמדים, השמות והסימנים של הרשימות. האישור הסופי צפוי ל-27 בספטמבר.
המספר 38 אינו שיא עבור ישראל. בשנת 2022 הוגשו 40 רשימות, ובאחת מהבחירות בשנת 2019 הוגשו 47. השיטה הפרופורציונלית הישראלית מאפשרת לפרויקטים פוליטיים קטנים יחסית להגיע לרמה לאומית, אך כדי לקבל מנדטים יש לעבור את אחוז החסימה של 3.25%.
אם מפלגה לא עוברת את אחוז החסימה, קולותיה לא ‘מועברים’ למנצחים, אלא נגרעים מהחישוב של חלוקת 120 המנדטים. בשנת 2022 קיבלה מרצ 150,793 קולות, כ-3.16%, ונשארה ללא מקומות בכנסת. לכן, כמה עשיריות האחוז יכולות לשנות לא רק את גורלה של מפלגה אחת, אלא גם את האיזון של מחנה פוליטי שלם.
כל 38 הרשימות ומי עומד בראשן
1. ביחד — «ביחד». בראש הרשימה עומד נפתלי בנט, במקום השני יאיר לפיד. זהו אחד האיחודים החדשים הגדולים של הקמפיין ואחד המתחרים המרכזיים של הליכוד ומפלגת גדי אייזנקוט.
2. ישר! עם איזנקוט — «ישר! עם אייזנקוט». בראש עומד הרמטכ”ל לשעבר גדי אייזנקוט. בסקרים האחרונים הפרויקט שלו נמצא בין המובילים בקמפיין ומתמודד על המקום הראשון במספר המנדטים.
3. שרשר — לאהבה ואחדות העם — «שרשר — לאהבה ואחדות העם». המנהיג הוא איתן שווילי, הידוע כשרשר. להגשת המסמכים הוא הגיע בגלימה כחולה וכתר, ואת האישה במקום השני כינה ‘מלכתו’. בין הנושאים המוצהרים — סיוע לאנשים עם תסמונת פוסט-טראומטית ולוותיקים.
4. השותפות לכולם — «השותפות לכולם». בראש הרשימה עומד טלאל אל-קרינאווי מרהט. זהו אחד מכמה פרויקטים ערביים קטנים המשתתפים בבחירות בנפרד מרע”ם והרשימה המשותפת.
5. הפיראטים צפים לטוב — «הפיראטים צפים לטוב». בהנהגת הרשימה מופיעים אוהד שם-טוב ונועם כוזר. הפיראטים הישראלים משתתפים בבחירות כבר לא בפעם הראשונה, ובשנת 2026 משך אליהם תשומת לב נוספת פרופסור לכלכלה התנהגותית דן אריאלי.
6. עמך ישראל — «עמך ישראל». המנהיג הוא תא”ל במיל’ עופר וינטר. במקום השני יוסף חדד. וינטר מציג את הפרויקט כמפלגה ימנית והצהיר כי הוא רואה את עצמו רק בממשלה ימנית.
7. ישראל תחילה — «ישראל תחילה». בראש עומדת שרן השכל. לפרויקט הצטרפה גם מבנה פוליטית הקשורה לתנועה ‘עלה ירוק’.
8. גן עדן — «גן עדן». המנהיג הוא ישוע בן-דוד. הוא מכנה את עצמו מועמד לראש ממשלה ולשר האוצר, מדבר על מדינה המבוססת חלקית על ההלכה, מבטיח מחיקת חובות ומשכנתאות ומצהיר על רצונו להיות כהן בבית המקדש.
9. קול הנשים — «קול הנשים». בראש הרשימה עומדת ד”ר מזל שאול. הפרויקט נבנה סביב ייצוג פוליטי נשי נפרד.
10. ביחד נצליח — «ביחד נצליח». בראש הרשימה עומד היזם אבי שקד. זהו פרויקט ערבי-יהודי, אחד מיוצריו הוא הפעיל החברתי דראר אמריך מתמרה.
11. ישראל ביתנו — «ישראל ביתנו». המנהיג נשאר אביגדור ליברמן. המפלגה שוב מתמודדת בבחירות ככוח עצמאי ותופסת מקום יציב במחנה האופוזיציוני.
12. משפט צדק — «משפט צדק». בראש הרשימה עומדת ד”ר לריסה אמיר-טרמבובלר. זהו אחד הפרויקטים הקטנים, שמדגישים את סדר היום המשפטי והחברתי-פוליטי.
13. שמע — «שמע». בראש עומד נפתלי גולדמן. המפלגה נמנית עם הרשימות הדתיות הקטנות של הקמפיין הנוכחי.
14. עוצמה יהודית — «עוצמה יהודית». המנהיג הוא איתמר בן-גביר. בבחירות אלו המפלגה מתמודדת בנפרד, למרות ניסיונות לאחד את המחנה הימני סביב פרויקטים דתיים-לאומיים אחרים.
15. סדר חדש — «סדר חדש». בראש הרשימה עומד עו”ד אביטל אופק. הוא כבר השתתף בקמפיינים קודמים עם רעיונות לרפורמה פוליטית וממשלתית.
16. המילואימניקים והכלכלית — «המילואימניקים והכלכלית». הפרויקט בראשות יועז הנדל והכלכלן ירון זליכה. במקום השלישי עומדת חברת הכנסת לשעבר עינת וילף. בחלק מהסקרים האיחוד עובר את אחוז החסימה ומקבל ארבעה מנדטים.
17. הדמוקרטים — «הדמוקרטים». המנהיג הוא יאיר גולן. המפלגה תופסת את הסגמנט השמאלי והשמאל-מרכזי והיא אחת מהכוחות הפרלמנטריים הבולטים באופוזיציה.
18. רע״ם — «הרשימה הערבית המאוחדת». בראש הרשימה עומד מנסור עבאס. המפלגה שוב מתמודדת באופן עצמאי ומתחרה על הקול הערבי עם הרשימה המשותפת ופרויקטים ערביים קטנים יותר.
19. ש״ס — «ש״ס». המנהיג הוא אריה דרעי. זו אחת משתי המפלגות החרדיות הגדולות בישראל ומשתתפת מסורתית במאבק על הרכבת הקואליציה.
20. הציבור החרדי — «הציבור החרדי». בראש הרשימה עומד מוטי לייטנר. זהו אחד מכמה פרויקטים חרדיים קטנים שהופיעו לצד ש״ס ו’יהדות התורה’.
21. אני ואתה — מפלגת העם הישראלית — «אני ואתה — מפלגת העם הישראלית». בראש עומד עו”ד וד”ר אלון גלעדי. כבר השם מדגיש את הניסיון להציג את הפרויקט כאלטרנטיבה למבנים מפלגתיים מסורתיים.
22. ברית עולם לגאולת ישראל — «ברית עולם לגאולת ישראל». המנהיג הוא עופר ליפשיץ. בשם המפלגה מתחברים רעיונות של ברית עולם וגאולה דתית של ישראל.
23. תיקון שיטת הבחירות והממשל — «תיקון שיטת הבחירות והממשל». במקום הראשון עומד משה סלומוביץ’. התוכנית הפוליטית למעשה מוצגת ישירות בשם: הדגש העיקרי הוא על שינוי כללי הניהול והבחירות.
24. הגוש התנ״כי — «הגוש התנ״כי». בראש עומד דניס ליפקין. זהו פרויקט דתי-פוליטי נפרד, שאינו חלק מהגוש של סמוטריץ’ או מהמפלגות החרדיות הגדולות.
25. בטח — ביטחון חברתי — «ביטחון חברתי». המנהיג הוא סימון גרפמן. המפלגה שמה דגש על ביטחון חברתי וכלכלי של האזרחים.
26. אורות השחר — «אורות השחר». בראש הרשימה עומד בניהו חר-שמש. הפרויקט מציג את עצמו ככוח ציבורי ימני נפרד.
27. ביטחון אישי — «ביטחון אישי». במקום הראשון עומד מיכאל טופצ’יאשווילי. השם עצמו מראה את הדגש העיקרי של הפרויקט — ביטחון פנימי והגנת האזרחים.
28. צבע שחור — מגן עולם התורה — «צבע שחור — מגן עולם התורה». בראש עומד הרב אליהו בויימרינד. זהו עוד רשימה חרדית דתית קטנה בבחירות הנוכחיות.
29. הליכוד — «הליכוד». המנהיג הוא בנימין נתניהו. המפלגה נשארת המרכז העיקרי של המחנה הימני הנוכחי ואחד המועמדים המרכזיים להקמת הממשלה הבאה.
30. כחול לבן — «כחול לבן». בראש הרשימה עומד בני גנץ. הבעיה המרכזית עבורו כעת היא אחוז החסימה: חלק מהסקרים האחרונים נותנים למפלגה תוצאה נמוכה מהנדרש 3.25%.
31. הציונות הדתית וזהות — «הציונות הדתית וזהות». במקום הראשון עומד בצלאל סמוטריץ’, במקום השני משה פייגלין. האיחוד נושא אופי טכני במידה רבה: המטרה היא להפחית את הסיכון לאובדן קולות המחנה הימני עקב אי-מעבר של אחת המפלגות.
32. תנועת אח״י — «תנועת אח״י». בראש הרשימה עומד הרב יובל אלימלך. זהו עוד פרויקט דתי עצמאי בין הרשימות הקטנות הרבות של הקמפיין.
33. צומת — בית ישראל — «צומת — בית ישראל». הפרויקט מאחד את משה גרין והח”כ לשעבר גדי יברקן. הוא מנסה לתפוס נישה נפרדת בשדה הימני והחברתי-שמרני.
34. תקומה — «תקומה». המנהיג הוא אלקנה פדרמן. ב-7 באוקטובר 2023 הוא היה אחראי על ביטחון פסטיבל נובה, נפצע והשתתף בהצלת אנשים. לפוליטיקה הוא נכנס עם רעיון לחיזוק הייצוג של דור המילואים והמשתתפים במלחמה.
35. הרשימה המשותפת — «הרשימה המשותפת». חד”ש, תע”ל ובל”ד שוב מופיעים יחד. במקום הראשון עומד יוסף ג’בארין, במקום השני אחמד טיבי, במקום השלישי סמי אבו שחאדה.
36. הקהל — «הקהל». בראש עומד הרב שלמה אלבוים. זו רשימה חרדית כללית המשתתפת בנפרד מהמפלגות החרדיות המרכזיות.
37. יהדות התורה — «יהדות התורה». במקום הראשון עומד יעקב אשר, לאחר מכן יצחק גולדקנופף ויצחק פינדרוס. המפלגה נשארת אחת מהכוחות החרדיים המרכזיים ומשתתפת מסורתית במשא ומתן קואליציוני.
38. נעם לישראל — «נעם לישראל». המנהיג הוא אבי מעוז. המפלגה מתמודדת בבחירות בנפרד ותופסת עמדה דתית-שמרנית נוקשה.
למה מפלגות קטנות עדיין חשובות
רשימה שלא הצליחה לעבור את אחוז החסימה של 3.25%, אך קיבלה יותר מ-1% מהקולות הכשרים, יכולה לטעון ליחידת מימון מדינה אחת לקמפיין הבחירות. בבחירות לכנסת ה-26 גודל יחידה כזו עומד על כ-1.835 מיליון שקלים.
זה לא אומר שהמדינה משלמת מיליונים רק על ההרשמה. כדי לקבל פיצוי יש לאסוף מספר משמעותי של קולות אמיתיים. אך הסף של 1% יוצר מטרה ביניים למפלגה שלא מצפה לקבל מיד ארבעה מנדטים.
בבחירות 2026 השתנו גם כללי הסימנים. כעת רשימה יכולה להשתמש בשילוב באורך של עד שלוש אותיות עבריות. בקלפי לכן הופיעו אפשרויות המתחברות למילים, כמו דרך — «דרך», צדק — «צדק» ובקר — «בוקר».
במקביל התעוררו מחלוקות על סימנים נפרדים. את האות ב רצו לקבל מספר פרויקטים; השילובים כן ובי גם כן היו מבוקשים על ידי יותר מרשימה אחת. ועדת הבחירות צריכה להתחשב בזכויות הקודמות של המפלגות ובהסכמת בעלי הסימנים, ולכן המראה הסופי של הקלפי ייקבע לאחר הבדיקה.
אך עבור נאנווסטי — חדשות ישראל העלילה המרכזית של הקמפיין הזה אינה ב’פיראטים’, בכתר של שרשר או בשם ‘גן עדן’. רוב הפרויקטים הללו כמעט בוודאות יישארו רחוק מהכנסת. איום ממשי על המחנות הגדולים יוצרים המפלגות שמקבלות כ-2–4% ונמצאות במרחק של כמה עשיריות האחוז מאחוז החסימה.
זו הסיבה שסמוטריץ’ העדיף להתאחד עם פייגלין, בעוד בן-גביר ועופר וינטר הולכים בנפרד. בצד השני גנץ שמר על רשימה נפרדת, למרות הסקרים החלשים, בעוד הנדל וזליכה, לעומת זאת, התאחדו ובחלק מהמחקרים כבר חוצים את אחוז החסימה.
לממשלה העתידית יש לכך משמעות ישירה. אם מפלגה מקבלת 3.3%, היא נכנסת לכנסת עם כארבעה מנדטים. אם התוצאה יורדת ל-3.2%, היא מקבלת אפס. ההבדל בעשירית האחוז יכול בו זמנית להוציא מהפרלמנט שותף פוטנציאלי אחד ולהגדיל את החלק היחסי של הקולות של כל המפלגות שעברו.
לכן לאחר 27 באוקטובר יהיה חשוב להסתכל לא רק על המנצח. לא פחות משמעותית תהיה סכום הקולות של המפלגות שנעצרו ממש מתחת ל-3.25%. שם עשויים להיעלם עשרות או אפילו מאות אלפי קולות, שישנו את היחס בין שני הגושים.
38 הרשימות מראות תכונה אופיינית של הפוליטיקה הישראלית: לצאת לדרך בבחירות לאומיות יחסית קל, להפוך רעיון פוליטי למקומות בכנסת — הרבה יותר קשה. בקלפי אחת נמצאים ראשי ממשלה לשעבר, גנרלים, מפלגות חרדיות, תנועות ערביות, כלכלנים, ‘פיראטים’, פעילים דתיים ואדם עם כתר.
נאנווסטי — חדשות ישראל ימשיך לעקוב אחר אילו רשימות ועדת הבחירות תאשר סופית ב-27 בספטמבר, אילו סימנים הן יקבלו ומי יתקרב ל-27 באוקטובר לנקודה הקריטית של 3.25%.
….
יהודים מאוקראינה: תולדות ה”קורן היהודי” בצבא גליציה האוקראיני של 1919 - 09.09.2026
- Новости Израиля
רחפני FPV רוסיים שינו את הלוגיסטיקה של ראש השנה באוקראינה: יותר מ-50 אלף משפחות יהודיות קיבלו סיוע - 09.09.2026
- Новости Израиля
כתר, «פיראטים» ו-38 רשימות: אילו מפלגות ורשימות מתמודדות בבחירות בישראל 2026 - 09.09.2026
- Новости Израиля