בסרטון נראה כיצד הרחפן הרוסי משנה כיוון וממשיך לרדוף אחרי האדם הבורח. נאנובוסטי שחזרו את הכרונולוגיה של ההתקפה, בדקו את הדיווחים על מצב הנפגע, חקרו את הפרסום הרוסי והסבירו מדוע ההאשמה ב’סיוע לצבא’ לא הופכת אזרח למטרה צבאית חוקית.
בבוקר 4 באוגוסט 2026 רחפן רוסי תקף גבר שמכר בשוק באזור המרכזי של חרסון. הפרסומים הראשונים ברשתות החברתיות דיווחו כי המוכר נהרג. מאוחר יותר משטרת חרסון פרסמה את ההקלטה המלאה של ההתקפה והבהירה: תושב בן 52 מאזור ניקולייב שרד, אף שקיבל פציעות פיצוץ, זעזוע ופציעות רסיסים.
לפי נתוני המינהל הצבאי של אזור חרסון, ההתקפה התרחשה בערך ב-06:50. לנפגע גם אובחנה פציעת ראש סגורה ופציעות רסיסים בגב וברגליים. צוות רפואת חירום פינה אותו לבית החולים במצב בינוני.
פרסומים מקומיים מכנים את הנפגע כמוכר פירות, ירקות או אבטיחים. המשטרה לא הבהירה רשמית באיזה סחורה הוא סחר, אך אישרה את העיקר: האיש היה בשוק, לא נראה כחייל ולא ביצע שום פעולה שניתן היה לפרש כהשתתפות במבצע צבאי.
הרחפן לא נמצא במקרה ליד האדם
בתמונות שפורסמו על ידי המשטרה, האיש עומד ליד רכב לבן וארגזים מפוזרים לידו. כשהרחפן מתקרב, המוכר מבחין בסכנה ומתחיל לברוח.
הרחפן עוקב אחריו.

זו פרט חשוב. הרחפן לא ממשיך בתנועה לעבר הרכב, הארגזים או כל אובייקט אחר. הוא משנה כיוון בעקבות האדם, מקצר את המרחק ומתפוצץ לידו.
לכן קשה להסביר את מה שקרה כפגיעה מקרית או טעות של המפעיל בניסיון לתקוף את הרכב. האדם נראה במצלמת הרחפן, התחיל לברוח, והמפעיל המשיך במרדף. משטרת חרסון כינתה את האירוע כפשע מלחמה נוסף של הכוחות הרוסיים ודיווחה על תיעוד נסיבות ההתקפה.
המשטרה גם הזכירה לתושבי חרסון: כאשר מופיע רחפן, אין לנסות לצלם אותו בטלפון. יש לחפש מיד מחסה, שכן המפעילים הרוסיים עשויים במכוון לכוון את הרחפן לעבר האדם.
מה מאושר ומה נותר כהצהרה
נאנובוסטי — חדשות ישראל השוו את הודעת המשטרה, נתוני המינהל הצבאי האזורי, פרסומים של עיתונאים מקומיים וצילום מסך של ערוץ טלגרם פרו-רוסי.
| הודעה | סטטוס |
|---|---|
| ההתקפה התרחשה בבוקר 4 באוגוסט באזור המרכזי של חרסון | מאושר על ידי המינהל הצבאי של חרסון |
| רחפן רוסי רדף אחרי אדם בורח | נראה בהקלטה שפורסמה על ידי המשטרה |
| הנפגע בן 52, תושב אזור ניקולייב | מאושר על ידי המשטרה |
| האיש נהרג | לא תואם למציאות |
| האיש שרד ואושפז | מאושר על ידי המשטרה והמינהל הצבאי של חרסון |
| הוא סחר בשוק | מאושר על ידי המשטרה |
| הוא העביר מטענים צבאיים או השתתף ישירות בלחימה | אין הוכחות פומביות |
| ערוץ הטלגרם הוא נציגות רשמית של יחידה רוסית | לא מאושר |
| מחברי הערוץ ניהלו ישירות את הרחפן | לא ניתן לקבוע מהודעה אחת |
הפרדה זו חשובה עקרונית. בתנאי מלחמה, סרטון רגשי מתפשט במהירות יחד עם כיתובים שגויים. במקרה זה, ההודעה הראשונית על הריגת האדם התבררה כלא נכונה. אך ההבהרה שהאיש שרד לא משנה את אופי ההתקפה עצמה.
כיצד ערוץ רוסי הסביר את המכה
לאחר הפצת הסרטון, ערוץ הטלגרם “ממריופול לקרפטים” פרסם הודעה, צילום מסך שלה הגיע לידי המערכת.
מחבר הערוץ טען כי הרכב הלבן שימש לכאורה בעבר להובלת “מטענים כפולי מטרה”, ונהגיו היו “בקשר פעיל” עם הצבא האוקראיני. על בסיס זה ניסו להציג את הסוחרים כחלק מלוגיסטיקה צבאית.
עם זאת, לפרסום לא צורפו שום הוכחות שניתן לבדוק:
- אין תמונות של הובלת נשק או תחמושת;
- לא צוינו תאריכים של נסיעות לכאורה;
- לא צוין איזה מטען בדיוק הועבר;
- אין נתונים על זהות הנפגע וקשרו האפשרי לצבא האוקראיני;
- לא הוצג שבזמן ההתקפה האיש ביצע משימה צבאית כלשהי.
בסרטון ליד הרכב נראים ארגזים עם סחורה. האיש עצמו אינו חמוש, אינו לובש מדים ואינו נמצא ליד ציוד צבאי.
הפרסום מסתיים במילים: “אנחנו ממשיכים. החזיר חי”.
משפט זה חשוב לא רק בגלל העלבון. הוא מראה את מנגנון הדה-הומניזציה: אדם אזרחי מוכרז תחילה ללא הוכחות כחלק ממערכת צבאית, לאחר מכן נקרא חיה, ואז ניסיון הריגתו מוצג כקביל ואפילו ראוי להמשך.
עם זאת, לא ניתן לקרוא לפרסום כהודאה רשמית של משרד ההגנה הרוסי או יחידה מסוימת. הערוץ מפרסם באופן קבוע הודעות על פעולות הכוחות הרוסיים בכיוון חרסון, אך צילום מסך אחד אינו מספיק כדי להוכיח מי בדיוק כתב את הטקסט והאם יש קשר ישיר בין מחברו למפעיל הרחפן. החומר עצמו, הקישור, זמן הפרסום והנתונים הדיגיטליים עשויים להיות בעלי ערך ראייתי לאחר בדיקה נאותה על ידי חוקרים.
האם “סיוע לצבא האוקראיני” הופך אזרח למטרה חוקית
גם אם נניח שהרכב שימש אי פעם להובלת סחורות לחיילים אוקראינים, זה לא מספיק כדי להפוך את הבעלים או הנהג למטרה צבאית באופן אוטומטי.
המשפט ההומניטרי הבינלאומי מגן על אזרחים מפני התקפות ישירות. ההגנה עשויה לאבד זמנית רק כאשר ורק בזמן שאדם משתתף ישירות בלחימה. במקרה של ספק במעמד האדם, יש להתייחס אליו כאזרח.
הוועד הבינלאומי של הצלב האדום מבדיל בין השתתפות ישירה במבצע צבאי לבין תמיכה כללית במדינה או בצבא. תשלום מיסים, סיוע כספי, ייצור סחורות, הובלת חומרים רגילים, אספקת חשמל, דלק או מזון עשויים להשפיע על יכולת המדינה לנהל מלחמה, אך בדרך כלל נשארים כתמיכה עקיפה. הם לא נותנים זכות להרוג אדם בכל זמן ובכל מקום.
המצב היה שונה אם אזרח היה משתתף ישירות במבצע מסוים – למשל, באותו רגע היה מוביל תחמושת לעמדה פעילה. אך הערוץ הרוסי לא הציג עדויות לכך שבבוקר 4 באוגוסט המוכר הוביל נשק, תיקן אש, ניהל רחפן או ביצע משימה צבאית אחרת.
יתרה מכך, גם השתתפות מאושרת של אזרח באירוע קודם כלשהו אינה אומרת אובדן הגנה לצמיתות. הבהרות הוועד הבינלאומי של הצלב האדום מציינות שההגנה מתחדשת לאחר סיום פעולה מסוימת הקשורה להשתתפות ישירה בלחימה.
ההגדרה המשפטית הסופית של התקפה מסוימת צריכה להינתן על ידי חקירה ובית משפט. עם זאת, המשפט הלא מאושר על “מטענים כפולי מטרה” אינו מהווה אישור אוניברסלי להרוג את בעל הרכב, נהגיו או המוכר הסמוך.
לא אירוע בודד, אלא מערכת מתועדת כבר
ההתקפה בשוק לא יכולה להיבחן בנפרד ממה שקורה בחרסון.
במאי 2025 הציגה ועדת החקירה הבינלאומית העצמאית של האו”ם על הפרות באוקראינה דוח “הם צדים אותנו: התקפות רחפנים שיטתיות על אוכלוסייה אזרחית בחרסון”.
הוועדה קבעה כי הכוחות המזוינים הרוסיים השתמשו באופן שיטתי ברחפנים קצרי טווח נגד תושבים אזרחיים באזור חרסון. המפעילים רדפו אחרי אנשים ברחובות, תקפו כלי רכב אזרחיים, תחבורה ציבורית, עובדי רפואה ואלה שניסו לעזור לנפגעים.
האו”ם הגיע למסקנה שהריגת אזרחים באמצעות רחפנים התבצעה במסגרת מדיניות מתואמת והגיעה לרמת פשעים נגד האנושות.
הקלטות של התקפות כאלה מתפרסמות לעיתים קרובות בערוצי טלגרם רוסיים. לסרטונים מוסיפים מוזיקה, כיתובים והאשמות כלפי הקורבנות. זה הופך את התמונה של פשע מלחמה אפשרי לאמצעי להפחדת האוכלוסייה ולתוכן תעמולתי.
במקרה זה, סדר האירועים הוא במיוחד מראה: תחילה מצלמת הרחפן מתעדת אדם לא חמוש, לאחר מכן המפעיל ממשיך במרדף, ולאחר ניסיון הריגה כושל מופיע טקסט שמנסה בדיעבד להוכיח שהקורבן כביכול ראוי להתקפה.
מדוע זה חשוב לתושבי ישראל
לקהל הישראלי הסיפור הזה חשוב לא רק כעדות נוספת לתוקפנות הרוסית נגד אוקראינה.
הוא מראה כיצד משתנה טבע המלחמה עצמו. מפעיל הרחפן עשוי להיות במרחק קילומטרים רבים מהמטרה, אך רואה את האדם בתקריב, עוקב אחר תנועותיו ומקבל החלטה להמשיך בהתקפה. המרחק הטכני לא מפחית את האחריות – להיפך, התמונה מהמצלמה עוזרת לקבוע שהמפעיל יכול היה לראות את היעדר הנשק ואת ניסיונו של האדם להינצל.
מסוכן גם העיקרון התעמולתי שהוצע על ידי הערוץ הרוסי: כל אזרח שעוזר בדרך כלשהי למדינתו מוכרז כחלק מהצבא.
בהיגיון כזה ניתן להכריז על נהג שהביא מזון לחיילים, יזם שתרם כסף לציוד מגן, קרוב משפחה של מילואימניק, מתנדב, רופא או פשוט משלם מיסים כמטרה. עבור ישראל, שבה החברה האזרחית מסייעת באופן פעיל למילואימניקים, משפחות מפונות ושירותי חירום, קבלת היגיון כזה הייתה יוצרת איום ישיר על מיליוני אנשים.
לכן עקרון ההבחנה בין צבאיים לאזרחים לא ניתן ליישום באופן סלקטיבי – רק לאזרחי המדינה או רק במלחמה נוחה למדינה מסוימת. הרס הגבול הזה בחרסון יוצר תקדים שתעמולה רוסית ובעלי בריתה יוכלו להשתמש בו נגד תושבים אזרחיים במדינות אחרות, כולל ישראל.
כיצד נאנובוסטי בדקו את החומר
נאנובוסטי — חדשות ישראל לא רואים בפרסום הערוץ הרוסי כעובדה מוכחת רק משום שמחברו מנסח בביטחון את ההאשמות.
במהלך הכנת החומר, המערכת השתמשה ב:
- פרסום משטרת חרסון והקלטה המלאה של ההתקפה;
- נתוני המינהל הצבאי האזורי של חרסון על זמן, מקום ותוצאות המכה;
- דיווחים של עיתונאים מקומיים מחרסון;
- צילום מסך מקורי של פרסום הערוץ “ממריופול לקרפטים”;
- דוח ועדת החקירה הבינלאומית העצמאית של האו”ם;
- מסמכי הוועד הבינלאומי של הצלב האדום על הגנת אזרחים.
רק השוואת מקורות ראשוניים מאפשרת להפריד בין נסיבות מאושרות לגרסת תעמולה.
מאושר: רחפן רוסי רדף אחרי גבר לא חמוש שמכר בשוק; הנפגע בן 52 קיבל פציעות אך שרד.
לא מאושר: הטענה שהאיש ביצע משימה צבאית או שרכבו שימש להובלת מטענים צבאיים.
משמעות משפטית: הצהרות על “סיוע לצבא” לא שוללות את הגנת האזרח מפני התקפה ישירה.
סיפור המוכר מחרסון הוא לא רק עוד סרטון מאזור ההפגזות הרוסיות. זהו רגע מתועד שבו מתחברים טכנולוגיה חדשה של הרג, בחירה מודעת של המפעיל, ניסיון הקורבן להינצל והצדקה מידעית של ההתקפה.
האיש שרד את הציד הזה. אך המנגנון עצמו, שאיפשר להציג את המוכר בשוק כ”מטרה חוקית”, ממשיך לפעול.
….
רחפן רוסי צד מוכר פירות בשוק בחרסון: האיש שרד, והתעמולה ניסתה להצדיק את ההתקפה - 04.08.2026
- Новости Израиля
מכניקת “איפוס”: מדוע אין מהומות בפדרציה הרוסית, למרות שהמלחמה נגד אוקראינה הפכה מזמן להשפלה שיטתית של אזרחיה שלה. - 04.08.2026
- Новости Израиля
ממהאימפריה לרוסיה של פוטין: כיצד ביטול תחום המושב עוזר להבין את האנטישמיות ה”רוסית הגדולה” - 03.08.2026
- Новости Израиля


