מאי 2026

ב-30 במאי 2026 בתל אביב יתקיים אירוע, שלקהילה האוקראינית בישראל נשמע לא רק כמפגש תרבותי נוסף. “Травневі Сходини” — זהו יום שבו אפשר שוב לראות את הקרובים, לדבר בלי למהר, להביא ילדים, לקנות ספרים אוקראיניים, לשתות קפה, לעשות תמונות אביביות ולהרגיש שהתרבות האוקראינית ממשיכה לחיות ליד — אפילו רחוק מהבית. בשפה האוקראינית שם האירוע נשמע […]

לאלה שטוענים ש”ישראל לא חייבת לעזור לאוקראינה” וש”לכל מדינה יש את האינטרסים שלה”, כדאי לזכור לאילו תוצאות הובילה מחשבה כזו בוועידת אוויאן, שהתקיימה מה-5 עד ה-16 ביולי 1938. על סדר היום היו גורלות היהודים האירופאים, שכבר נחשבו על ידי הרייך השלישי כ”תת-אדם”. ביולי 1938, נשיא ארה”ב רוזוולט כינס ועידה בינלאומית לסיוע ומימון הגירת “פליטים פוליטיים”.

ההיסטוריה של הקשרים בין העם היהודי לאוקראינה היא מדהימה ורבת פנים. תרומתם של ילידי ארצות אוקראינה לפיתוח המדינה היהודית באה לידי ביטוי אפילו בסמלי ישראל, כמו המטבע הלאומי – השקל. דיוקנאות של 8 אישים גדולים שנולדו על אדמת אוקראינה מעטרים שטרות ישראלים, המזכירים את שירותיהם בתרבות, בפוליטיקה ובחיים הציבוריים.. אנו מזמינים אתכם להכיר טוב יותר

רוסיה שוב מנסה למכור את התקפותיה המסיביות על אוקראינה כ’נקמה’. הנוסחה נוחה: מוסקבה מכה בטילים ובמל”טים, ואז מסבירה זאת לכאורה כתשובה לפעולות אוקראיניות בשטח רוסי. אבל בלוגיקה הזו יש בעיה אחת. רוסיה עצמה התחילה את המלחמה. בדיוק על זה מצביע ב-24 במאי 2026 האנליסט הצבאי הישראלי יגאל לוין. לפי הערכתו, הקרמלין מתנהג בצורה אינפנטילית: קודם

סימון פטליורה — אינו גיבור נוח ואינו דמות היסטורית פשוטה. עבור אוקראינה הוא קשור לצבא, ל-UNR ולמאבק נגד מוסקבה. עבור ישראל — לכאב היהודי, לפוגרומים, לרצח בפריז ולשאלת האחריות ההיסטורית. סימון פטליורה נרצח כמעט לפני מאה שנה. אבל שמו חזר לשיח האוקראיני לא כתאריך מספר לימוד, אלא כעצב של המלחמה של היום. אוקראינה שוב נלחמת

ב-4 בנובמבר 1995 התרחש אירוע שזעזע את כל ישראל. רצח ראש הממשלה יצחק רבין הפך לאחד הרגעים הטרגיים בהיסטוריה המודרנית של המדינה והשפיע על תהליכיה המדיניים הפנימיים והחיצוניים. ליצחק רבין היו קשרים עם אוקראינהשחוזרים למשפחתו. רבין נולד בירושלים, אבל אבותיו הגיעו מאוקראינה. סבו, מנחים רביכוב, נולד בכפר סידורוביץ', ממוקם באזור קייב. רבין התייחס לא פעם

בANU — מוזיאון העם היהודי בתל אביב הופיע מוצג נדיר שקשה לתפוס אותו פשוט כספר ישן. זהו סידור כתוב יד עם כוונות האר”י, שנוצר בשנת 1749 בסאטאנוב — עיר שנמצאת כיום בשטח אוקראינה. הסידור נכתב ביד על ידי הסופר ישראל בן רפאל סגל וכעת מוצג כחלק מהתצוגה הקבועה של המוזיאון. לקהל הישראלי הסיפור הזה חשוב

יהודי אמריקאי, מפעיל רחפנים סם נגינס, שהתנדב באוקראינה, סיפר ל-NY Post מדוע בחזית הרגיש בטוח יותר מאשר בין סיסמאות אנטישמיות בניו יורק. במאמר — מבטו על האחווה האוקראינית-אמריקאית והתפקיד הייחודי של ארגון Help is on WayUA. New York Post: יהודי אמריקאי מצא כבוד באוקראינה ונתקל בשנאה בארה”ב New York Post — אחד העיתונים האמריקאיים הגדולים,

נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי יצא בחריפות נגד הרעיון להעניק לאוקראינה מעמד מיוחד של “חבר משויך” באיחוד האירופי. הצעה זו הועלתה בעבר על ידי קנצלר גרמניה פרידריך מרץ, שהציג אותה כפורמט ביניים בין מעמד המדינה המועמדת הנוכחי לבין הצטרפות מלאה לאיחוד האירופי. זלנסקי כינה את המבנה הזה “לא הוגן”, מכיוון שהוא היה משאיר את קייב בתוך

ב-22 במאי 2026, ראש משרד החוץ של אוקראינה, אנדריי סיביגה, הצהיר כי בקרוב קייב מצפה לביקור של סבטלנה טיחנובסקאיה — מנהיגת הכוחות הדמוקרטיים של בלארוס. זה נאמר מיד לאחר דבריו של אלכסנדר לוקשנקו על נכונותו לכאורה להיפגש עם ולדימיר זלנסקי ולדון ב”יחסים הבלארוסיים-אוקראיניים”. עבור אוקראינה זה לא רק פרט דיפלומטי. קייב למעשה מראה: בנוגע לעתיד

רקמה יהודית בשטחי אוקראינה המודרנית אינה מיתוס ואינה ניסיון “להמציא רקמה יהודית”. זהו רובד תרבותי מורכב שבו טקסטיל בית כנסת, טקסים ביתיים, כיסויי ראש נשיים, כיפות, חזה, חגורות ובגדי חג השתלבו עם ההיסטוריה של גליציה, פודוליה, ווהלין, קייב, בוקובינה ואזורים אחרים. בכל שנה ביום חמישי השלישי של מאי מציינים באוקראינה ובעולם את יום החולצה הרקומה

נשיא קזחסטן קסים-ג’ומארט טוקאייב נאם בסימפוזיון הבינלאומי “אורדת הזהב כמודל של ציוויליזציה ערבתית: היסטוריה, ארכיאולוגיה, תרבות, זהות”, שהתקיים באסטנה ב-19–20 במאי 2026. בנאומו הוא כינה את אורדת הזהב כאחת האימפריות הגדולות והמשפיעות ביותר באירואסיה, והדגיש את תפקידה בפיתוח הציוויליזציות וביצירת מדינות. עבור קזחסטן זה לא רק שיח על ארכיאולוגיה או היסטוריה ימי-ביניימית. זה חלק מתהליך